לתרומות לחץ כאן

נוסח וסדר אמירת יום כיפור קטן

שאלה:

שלום

ביום רביעי יחול ער"ח. רבים וטובים נהגו ונוהגים לומר סדר יום כיפור קטן. שמתי לב לדברים רבים תמוהים מאד בכל הסדר הזה. הדברים התמוהים הללו גורמים לי לפעמים ממש לאי נוחות בכל חדש שאני אומר. זה התחיל מזה שבהתחלה אמרתי "כמצוות אנשים מלומדה", ודווקא כשעיינתי היטב בכוונת התפילות, עלו לי כל מיני הרהורים.
אכתוב כאן כמה מהם:
א. כל פעם שאומרים סליחות, פותחים ב"סלח לנו אבינו" ואח"כ אומרים אא"א וי"ג מידות. אח"כ שלשה פיוטי סליחות, שאחד מהם פזמון. ומסיימים בפסוקי זכור רחמיך. ככה זה הסדר הקבוע כל השנה אפילו בערב יום כיפור שאז ממש מקצרים. ביום כיפור קטן הסדר נראה ממש מחודש מכל הבחינות (חוץ מזה שיש גם אז שלשה פיוטים שאחד מהם פזמון). בא נגיד, שכאן קבעו סדר מיוחד דווקא ליום הזה. אז אולי זו לא שאלה חזקה.
ב. בפיוט הראשון כתוב "פסו אמונים ובכן לקחו כבד פה וערל שפה". בדקתי שוב ושוב, וכולם מפרשים שהכוונה לחזן! לא ברור לי כלל איך אנחנו הקהל אומרים דבר כזה על החזן. אחרי זה שמתי לב שבאמת בסידורים שי כל מיני ציונים בפיוטים האלו מה אומר החזן ומה הקהל. ספציפית הקטע הזה שייך לחזן. למעשה אנחנו לא נהגנו להגיד ככה. אז איך אנחנו מזלזלים כל כך בחזן?
ג. בכל הפיוטים יש מלא דברים ששייכים דווקא ליום כיפור. שמתי לב לזה אחרי שהעירו לי שבמחזור כל-בו וילנא כתוב את כל הפיוטים האלו בסליחות למנחה של יום כיפור. אז באמת כתוב שם למשל "זה עשרת הימים", ושינו את זה ביו"כ קטן ל"זה כמה ימים" (לא מובן בכלל באיזה ימים עסקנו בתשובה וכדומה, לפני ער"ח), ויש כאלו ששינו ל"היום", לא מסתדר לי, אבל נניח לזה. אבל מה שבאמת מפריע לי יותר מהכל, זה בפזמון שכתוב שם "חלף קרבנות פדר תפלתי תראה בזכרי על הסדר עבודת משרתים באי היכל חדר בחדר" והכוונה לכהן גדול שנכנס לקדש הקדשים (לפני ולפנים), זאת אומרת שגם את הפיוט הזה אמרו ביום כיפור (הוא לא כתוב בכלבו וילנא, אבל כנראה שיש מחזורים שזה נמצא שם ביום כיפור). מה הטעם לומר את הפיוט הזה ביום בו לא אמרנו כלל סדר העבודה? לאחרונה התחלתי לדלג את כל הקטע הזה, אבל אני מאד רוצה לדעת תשובה ופירוש נכון.
ד. בוידוי הארוך שאומרים בסוף כתוב "ולא על עצמי בלבד אני מתפלל וכו'". זה מובן שזה שייך רק לחזן. אז למה שהקהל יגידו את זה?
ה. מה שאומרים בסוף י"ג מידות, לא מצינו בשום מקום עיתוי כזה. מה פשר הדבר (אולי זה כלול בשאלה הראשונה ששאלתי)?
ו. מעמד "קבלת עול מלכות שמים" בסוף הסדר, ראיתי שיש ישיבות שלא נוהגים להגיד שמע ישראל וברוך שם וכל זה. אני בהחלט מבין את זה. זה מאד מפריע לי שמשתמשים במשהו שאומרים במוצאי יום כפור בסיום היום הקדוש ביותר של השנה, וכולם מתרגשים אז. ופתאום פה, אומרים את זה אחת לחדש (כמעט, כי יש חדשים שלא עושים את הסדר הזה). אני אישית גם מאד לא מחבב את הנוהג לעשות את זה בכל מיני מעמדים (קדושים ככל שיהיו), מהסיבה שכתבתי כאן.
ז. זה כבר לא כל כך שאלה, כי כנראה אף אחד לא חשב לעשות כך לכתחילה. הרבה פעמים, נמשכת התפילה עד אחרי השקיעה. זה כבר ליל ראש חדש. נראה לי ממש לא מתאים להרבות בסליחות ממש בכניסת ראש חדש.

אשמח מאד לקבל תשובות לכל השאלות (או לפחות לחלק מהן).
ירקוני (גרין)

תשובה:

שלום וברכה

למעשה ההערה היחידה שאני שומע מדבריך, זה השיבוש שכנראה יש בפיוט של "פסו אמונים" וזו הערה מענינת. השאר לא כל כך הבנתי את הבעיה… נניח שפיוטים אלו התחברו לכתחילה על יום כיפור, אז מה יש? הנהיגו אותם והתאימו אותם זה שנים רבות על ערב ראש חודש המכונה יו"כ קטן, מה הבעיה בכך? מה הבעיה להתפלל על כלל ישראל גם אם אני לא חזן? מה הבעיה בכך שסדר הפיוטים שונה מסדר הסליחות הרגיל? לאחר השקיעה ודאי לא נכון לגלוש, ויש להזהר בכך. וההרגשה שלך לגבי מעמד קבלת עול מלכות שמים, אף פעם לא הרגשתי שזה גורע לי משהו ביום כיפור.

יישר כח גדול על הדברים.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. אולי אני יחדד יותר את השאלות. בכל אופן, להגיד "בזכרי על הסדר עבודת משרתים" הכוונה שאני זוכר על הסדר את עבודת הכהן גדול. בער"ח איננו מזכירים כלל!

    מה שכתבתי על קבלת עול מלכות שמים, נכון שזו טענה רגשית, לא כתבתי שזה מפריע בסיום נעילה, אבל נראה שזה כאילו נסיון לעשות איזה חיקוי, אם מותר להגדיר כך.

  2. יש כידוע מחזור גולדשמיד
    נמצא גם בהיברובוקס
    כל פיוטי יו"כ נמצאים שם.
    וכמובן מתאימים ליו"כ.
    אני מצטרף למשיב שזה לעצמו לא נורא.
    גם עלינו לשבח שהוא פתיח לפסוקי מלכיות הָעבר לאומרו כל השנה בסוף התפילות
    [אשכנז מערב כשמחברים מנחה וערבית כגון בליל שבת לא אומרים עלינו אחרי מנחה]
    יש סידורים משוכללים המציינים מה שייך לחזן
    וכמובן שאם אין למישהו חשבון אישי עם החזן הוא לא יקרא לו כבד פה וערל שפתיים
    בדומה יש סליחה הנקראת שיש לה 'פזמון' כעולת הבוקר אשר לעולת התמיד
    היא אחד משני הפזמונים הנאמרים בערב ראש השנה
    [במאמר מוסגר, סליחה זו נשתבשה למדיי גם באשכנז וגם בפולין (כולל ליטא), גם הפזמון כעולת הבוקר אינו מתאים לרפריין כלומר לקטע חוזר. גם לא הדמוי של כמה לדברים לעות הבוקר, אבל בזה אולי נטפל לחוד]
    עלינו ללמוד מכאן מוסר לא להגיד סתם סליחות כסומא בארובה!

  3. " אחד מעיר" אמנם נכון שעליינו לשבח מקורו בתפילת ראש השנה אך מי שאומר אותו כל יום הוא לא דובר שקרים שהרי הוא רק ממליך את ה', אך לומר: בזכרי על הסדר..
    היינו שקר גמור!! שלא אמרת היום סדר העבודה!!
    למרות שאיני סותר את דברך לגמרי משום שלא כתוב בזכרי על הסדר היום!! אלא אולי יש לומר שאמרת בכיפור או אם אתה אומר קורבנות(פרשת התמיד..) שאז יש לומר שאולי עבודת משרתים זה לא רק כיפור ועד כאן נדון
    אגב מה שכתב השואל שחושב שהפזמון הוא מתפילת יום כיפור למרות שלא כתוב במחזור
    כתוב בוקיפדיה"בת עמי לא תחשה"
    שיהיה בשורות טובות לנו ולכל עם ישראל
    אמן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל