לתרומות לחץ כאן

חלבי תוך שש שעות במקום הפסד

שאלה:

יש לדון (ומעשה שהיה עמי ועם בני משפחתי) שהיינו באיזה מקום בבין הזמנים לטיול וקנינו גלידות לכל המשפחה, (טילון שעולה 10 ש"ח כל אחד) והיתה הוצאה של 120 שקל בערך, ולאחר שכבר פתחו את הגלידה (שכבר לא היה אפשרות להחזירה לחנות) נזכרו כולם שעברו רק ארבע חמש שעות מאכילת הבשר, האם אפשר להקל באופן שכזה, מצד הפסד מרובה (אם זה נחשב לאותו אחד) כפי שמצינו בהרבה מקומות שיש להקל בדברים מסויימים מצד הפסד מרובה. [ואם לא יצטרך לזרוק את כל הגלידות לפח אשפה…].
אולי גם אפשר לדון מצד מניעת בל תשחית ?
תודה רבה

תשובה:

לא מצאתי קולא בזה במקום הפסד, גם לא נראה שזה נחשב הפסד מרובה ביחס לאיסור דרבנן, הרי אתרוג לשאר ימי חג הסוכות עולה יותר… ובכלל מבחינה חינוכית לא הייתי מהסס שניה, אלא מראה לילדים איזה נס זה שנזכרנו מיד לפני שנכשלנו, ועושה חגיגה מזריקת הגלידה לאשפה. יש לשקול לקנות משהו פרווה במקום, ילדים לא תמיד יודעים להכיל בנקל כזו אכזבה…

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. זכורני שהכף החיים (סופר)מביא בשם הדעת קדושים (כמדומה לי) שאם עבר שעה והתחיל לאכול ובאמצע אכילתו נזכר שהוא בשרי שיכול להמשיך לאכול המאכל החלבי. ובהליכות עולם להגרע"י בח"ז הקשה עליו וכתב שמה שהדעת קדושים הקל בזה זה רק לבני אשכנז שס"ל מעיקר הדין שדי בהמתנת שעה אחת כמובא ברמ"א בסי 'פ"ט,א'. ולכן אף שהמנהג להחמיר שש שעות מ" מ באמצע אכילתו יש להקל שיוכל להמשיך. אבל לדעת מרן השו"ע שפסק כהרמב"ם דמעיקר הדין יש להמתין שש שעות ודאי שאף באמצע אכילתו צריך להפסיק. יעו"ש. ודבריו דברי טעם הם. ועל כן לגבוי השואל כאן, אף שודאי מצד הפסד מרובה אין להקל, וכבשאר איסורין דרבנן. לכאורה יש מקום להקל לגביו אם הוא מבני אשכנז מצד דברי הכף החיים הנ"ל, (אלא שיש לעיין אם כך באמת מקובל לפסוק היום). אך ודאי צדקו דברי כת"ר שאף אם מבחינה הלכתית יש להקל, מצד ההשקפה והחינוך הטהור יש להוות לילדים דוגמא כמה יש לשמוח ולהקפיד בקיום ודקדוק ההלכה.

  2. ודאי שאין הלכה כך, אדרבה, יש מחלוקת לגבי מי שבירך על מאכל חלבי בתוך שש שעות האם יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, ואף בזה הורו חלק מהפוסקים ראה לבושי מרדכי ב קסז שלא יטעם, אמנם יש חולקים ראה דעת תורה למהרש"ם ריש סי' פט.

  3. לגבי מה שכתב "מ"
    אני יודע מכף החיים הזה, אבל
    המקרה לא דומה לכף החיים בכלל, שם על כל פנים הוא התחיל כבר באכילה משא"כ כאן ופשוט.
    ודבר שני , יש מקומות שמקילין באיסור דרבנן במקום הפסד, אז מה פרוש "כבשאר איסורין דרבנן"?..
    ולגבי מה שענה לו הרב מבית ההוראה, זה גם אינו דומה ששם הוא רק בירך אך לא התחיל באכילה
    לדעתי כמובן…

  4. יישר כח על התגובות. אנסה להבהיר את עצמי, כוונתי היא שאף שודאי שמעיקר הדין מחמירים בזה ודלא כהד"ק וכף החיים הנ"ל, מ"מ יש לומר,שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך עליהם. ואכן ראיתי בספר בשר בחלב (של הרב הופשטטר הבן של…) שהביא שם שבמקום שמסתפק אם עברו שש שעות, דאף שיש מי שמחמיר שלא לומר ס' דרבנן לקולא כי זה דשיל"מ, מ"מ אם הוא באמצע אכילתו ברור שיכול להמשיך בהסתמך אף על הד"ק הנ"ל, שאף שלא פוסקים כמותו ראוי לצרפו. וא"כ אני רק מצדד שיש מקום לומר שה"ה במקום הפסד מרובה יש לסמוך על דבריו אם הוא מבני אשכנז. (ולגבי המגיב עידן היקר ברור שדיברתי במקרה שהם באמצע האכילה, וכי יעלה על דעתך ששנים עשר איש ובהם רובם ילדים פתחו את העטיפה בחדא מחתא עד שא"א להחזיר, ומאידך גיסא אף אחד מהם עדיין לא טעם כלום מהארטיק נו……. ולגהי מה שכתבתי "כבשאר איסורין דרבנן", אין צריך אפי' להשיב ע"ז וכוונתי היתה ברורה ופשוטה למדי). ושוב יישר כח גדול על האפשרות להגיב וגם על הסבלנות לקרוא.

  5. .
    עיין בהקדמת התורת חטאת שכתב הרמ"א שכל מקום
    שהתירו הפוסקים משום הפסד זה מפני שמעיקר הדין הלכה כהמתירים, ורק לכתחילה מחמירים אלא אם כן יש הפסד
    א"כ לא שייך כלל בעניינו שמעיקר הדין אין מי שמתיר או שסומכין עליו להתיר לאכול כיוון "שכבר קנו", וזה בכלל הפסד מועט או בכלל אינו הפסד כברכ שיכול להקפיא לאחר מכן
    וגם אם זה הפסד כבר הסברתי היסוד על פי הרמ"א, ופשוט.

  6. אבקש לנסח תגובות בסגנון שנעים לקורא ומכבד את האוירה היפה באתר, אינני חושב שעלי לסנן משפטים לא ראויים בתגובות, הפעם עשיתי זאת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל