שאלה:
מה הנוסח המלא של הברכות במילת גרים?
תשובה:
שלום וברכה
בזמנו כאשר ערכתי את הספר משנת הגר עשיתי בזה מחקר גדול בין הרבנים המגיירים, ויצא לי דבר מעניין, בית הדין של הגר"נ קרליץ מברכים על המילה כפי שראוי לבני אשכנז, ובד"ץ העדה החרדית מברכים למול את הגרים כמו שראוי לבני ספרד, והתפלאתי על כך, עד שבמעט מחקר התברר י, שסדר הגיור בבד"ץ העדה החרדית נלקח מבד"ץ הספרדים של רבי יעקב עדס זצ"ל ועוד בירושלים שבדור הקודם, וכל הנוסח כולל הפיוטים והזכרת אליהו הנביא, הכל בנוסח הספרדי, מעניין.
אני מצרף לך את הברכון שיצרתי, שם תראה ששילבתי את כל הנוסחאות, בד"ץ ירושלים הכוונה של העדה החרדית, נוסח אחר של הגר"נ קרליץ, ויש עוד הוספות מספרי הקדמונים בעיקר מחכמי ספרד:
ברכות המילה והטבילה
אחר שנתאמת ונתברר אצל בית הדין שכוונת הגר כנה ואמיתית ורצונו טהור להיות דבק בה' ובתורתו, יגשו לקיים את הליך הגרות בלא להשתהות כלל. השלב הראשון בהליך הגרות למולו לשם גרות. צריך לכסות ערוותו בעת אמירת הברכות.
המוהל אומר: זה הכסא של אליהו הנביא שיתגלה במהרה בימינו; לישועתך קיויתי יי; שיברתי לישועתך יי ומצוותיך עשיתי; אליהו מלאך הברית הנה שלך לפניך עמוד על ימיני וסמכני; שיברתי לישועתך יי; שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב; שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול; אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך, נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך.
נוסח אחר (מנהג בד"ץ ירושלים נעתק מכ"י הגרי"ש ליפשיץ – הלברשטאם אב"ד סטרופקוב): ברוך הבא הנימול לנכונה; וידבר יי אל משה לאמור, פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום; אשרי תבחר ותקרב ישכון חצירך נשבעה מטוב ביתך קדוש היכלך.
***
המוהל מברך: ברוך אתה יי אל-הינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו למול את הגרים.
נוסח אחר (עיין לעיל פרק ד סעי' לו): ברוך אתה יי אל-הינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על המילה.
לאחר המילה נוטל כוס יין ומברך: ברוך אתה יי אל-הינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
ברוך אתה יי אל-הנו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי; ברוך אתה יי כורת הברית.
(נוסח הלכות גרים לרבי גרשום הגוזר): אל-הינו ואל-הי אבותינו קיים את האיש הזה בתורת אל ובמצותיו, ויקרא שמו בישראל פלוני בן פלוני, ישמח בתורה ויגל במצות הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו; פלוני זה בן אברהם גדול יהיה, כן יכנס בתורת אל ובמצותיו ובמעשים טובים. שותה הכוס.
נוסח אחר (מנהג בד"ץ ירושלים מכת"י הגרי"ש ליפשיץ – הלברשטאם אב"ד סטרופקוב): אל-הינו ואל-הי אבותינו קיים את הגר צדק הזה בתורת א-ל ומצוותיו, ויקרא שמו בישראל פלוני בן אברהם אבינו, ישמח בתורה ויגל במצוות, אתה הוא יי אל-הינו אל-הי כל בשר אוהב את הגר תהיה לו לאב והוא יהיה לך לבן, תהא כניסתו לברית וליהדות שמחה לאברהם אבינו וגילה לשרה אמנו, שגם הם הכניסו בני אדם תחת כנפי השכינה, ויתקיים בגר זה פלוני בן אברהם אבינו מקרא שכתוב, ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך, ואומר לך בדמייך חיי ואומר לך בדמייך חיי; ונאמר, זכר לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור, אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם; ונאמר, וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציוה אותו אל-הים; הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו, הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו; פלוני בן אברהם אבינו זה הגר צדק (גדול יהיה), כשם שנכנס לברית המילה כן יכנס בתורת ה' ובמצוותיו לחופה ולמעשים טובים, אמן.
ומוסיפים (מס' נהר מצרים): אלו-הינו ואלו-הי אבותינו, הצלח נא לגר הזה הנקרא שמו בישראל פלוני, משוך עליו חסדך, וכשם שזיכית אותו להסתופף ולחסות תחת כנפיך, כן תטע בליבו אהבתך ויראתך ותפתח ליבו בתורתך, ותדריכהו בנתיב מצוותיך ולעשות רצונך, למען ימצא חן בעיניך, אמן כן יהי רצון.
נוסח אחר: אל-הינו ואל-הי אבותינו קיים לנו את הגר הזה אשר בא לחסות תחת כנפי תורתך ומצותיך, ויקרא שמו בישראל פלוני בן אברהם אבינו, ובזכות מצוה זו א-ל חי חלקנו צורנו מלכנו תשמרהו ותחייהו ויקויים בו מה שכתוב: ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך בדמייך חיי ואומר לך בדמייך חיי; ונאמר כי יי אל-היכם הוא אל-הי האל-הים ואדוני האדונים הא-ל הגדול הגיבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, עושה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה; ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים; הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו;
***
אחרי שיתרפא מן המילה מודעים אותו מקצת מצוות קלות וחמורות כמבואר לעיל, ואם קיבל עליו הכל, יטבול בפניהם במקוה של מ' סאה הכשר לטבילת הנדה. כאשר יוציא ראשו מן המים יברך:
ברוך אתה יי אל-הינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על הטבילה;
לאחר גמר עריכת הגרות אומרים לו: אשריך שנדבקת במי שאמר והיה העולם, שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל ולא נקראו בנים למקום אלא ישראל, ואין חביבין למקום אלא ישראל, כל הדברים שדברנו עמך לא אמרנו אלא להרבות שכרך.
***
