לתרומות לחץ כאן

עשה לך רב / מנהגי הספרדים בזמנינו

שאלה:

שלום וברכה לרב המשיב,

אני חוזר בתשובה מזה כ- 15 שנים – תפילות, לימוד, צניעות – ובקיצור, משתדל שכל אורחותיי יהיו ע"פ ההלכה. כעת שאלתי היא מהי אותה הלכה אליה אני מחויב ? אני שואל מפני שכשהתחלתי להתקרב לעבודת ה' נחשפתי לספרי "ילקוט יוסף" ובהם נפגשתי לא פעם עם המגמה לפיה כל הספרדים ובני עדות המזרח צריכים לנהוג כהשולחן ערוך בארץ ישראל ולזנוח מנהגיהם. כבן להורים יוצאי ספרד (מרוקו) וחסר ידיעות בסיסיות ביותר בתורה בתחילת דרכי, קיבלתי את הדברים הנ"ל כ"כזה ראה וקדש" מבלי לשאול שאלות, בפרט שראיתי שהספרים הנ"ל נפוצים בכל בתי הכנסיות בהם התפללתי, הנחתי שזו ההלכה ותו לא. אלא שככל שלומדים יותר מגלים יותר ובחסדי ה' במרוצת השנים התבררו לי כמה נקודות קריטיות, ולהלן מקצתן:

1. על אף מה שנהוג לחשוב, יש הבדל גדול מאוד בין "עדות המזרח" לבין ה"ספרדיים" – גאוגרפית, הלכתית והשקפתית ואכמ"ל אך אשמח להרחיב אם יהיה צורך. אני בן ליוצאי צפון אפריקה כאמור ואילו ה"ילקוט יוסף" כלל לא פוסק לפי הגישה שהייתה רווחת אצל חכמי צפו"א (שאגב התברר לי שקיבלו עליהם את הוראות מרן הרבה יותר מאשר עדות המזרח והנוהגים ע"פ הילקו"י, ונראה שהסיבה היא בעיקר בעקבות מה שמכונה מנהג ירושלים וקבלת האר"י ז"ל שדחקו דברי הש"ע פעמים רבות, ראה בספר "דברי שלום ואמת" לרב טולדנו, כרך ב', במחקר מקיף שנערך ובבדיקת כ- 130 הלכות הרווחות ביותר בציבור, יוצאי צפו"א נוקטים כהש"ע ב- 68% מהמקרים לעומת כ- 50% אצל הנוהגים כהילקו"י. ולפלא בעיניי איך רבבות בישראל מכריזים "קיבלנו הוראות מרן" כאשר אינם מודעים לכך שכמחצית מההלכות הנפוצות בקרבם כלל אינם כדעת מרן, לפחות לפי המחקר הנ"ל).

2. יש כמה וכמה שיטות בקבלת הוראות מרן גם בקרב עדות המזרח – כך למשל יש שקיבלו את הגישה לפיה ש"ע נדחה מפני קבלת האר"י ויש שדחו שיטה זו, יש שסברו שמקום שמרן לא גילה דעתו יש לפסוק כדעת הרמ"א ויש שדחו אותה ויש כמובן את עניין המנהגים שהיריעה קצרה מלהרחיב את הדיון לגביהם והגיוון בקרב קהילות שונות גדול מאוד, כידוע. לפי זה, "קבלת הוראות מרן" הוא מושג שמתברר לי כסובייקטיבי וגמיש מאוד, ולהיפך ממה שמצטייר מלימוד שטחי בספרי כמה מאחרוני זמננו, ובסופו של דבר אין קהילה או שיטה שקיבלה את הוראות מרן כפשוטן, אלא בפועל קיבלו את פרשנות חכמי אותה קהילה/בעלי אותה שיטה להוראות מרן. אין לי התנגדות כלשהי לכך, אך המושג "קבלת הוראות מרן" הוא מטעה מאוד למי שאינו בקי דיו.

3. המושג "מנהג ירושלים" או מנהג "ארץ ישראל" – שבו משתמשים באופן תכוף לדחות את דברי הש"ע בספרי פסיקה שונים של האחרונים: מבירור תיעודים היסטוריים הכוללים עדויות רבות בספרות השו"ת וכן חומרים אקדמיים אובייקטיביים – מעולם לא היה מנהג אחיד בא"י וכל שכן בירושלים מכיוון שעל פני מאות השנים האחרונות חיו בירושלים קהילות ישראל מכל קצווי תבל – ליטאים וחסידים, בני עדות המזרח ויוצאי צפו"א ("המערב"/"המגרב") ולא רק שכל קבוצה הגיעה עם מנהגיה שלה, אלא שהיו השפעות צולבות בין הקהילות. אם כן, תמוה מאוד שטוענים מחד שקיבלנו הוראות מרן אפילו נגד 1,000 פוסקים ומאידך, במבחן התוצאה דברי מרן הש"ע נדחים בטענת "מנהג" מקומי, כשבפועל מעולם לא היה מנהג אחיד באותו המקום. ואינני מקל ראש כלל במנהג, להיפך.

מבלי לזלזל חלילה באף אחת ממסורות הפסיקה וההשקפה בישראל, כולם דברי אלוקים חיים, אולם היום אני מטיל ספק בהרבה מאוד דברים שקיבלתי בעבר בלי פקפוק. אודה כי חזרתי בתשובה הייתה גם על מנת לשוב ולנהוג כמנהג אבותיי ולשמר מורשתם בחיי המעשה, בפרט הסבא ז"ל שזכרונו חקוק מליבי, אך הריני מוצא עצמי לאחר כ- 15 שנה נוהג ע"פ שיטת פסיקה שרחוקה מאוד ממסורת אבותיי ואף רחוקה מהשולחן ערוך (!) יותר ממסורת אבותיי, ובדיעבד נראה לי הכל כמעין "מקח טעות" שנבע מבורות גמורה שלי בתחילת דרכי, ומבקש אני לשוב למסורת אבותיי האמיתית (שהיא כאמור גם קרובה יותר לדעת מרן הש"ע). קיימת אפילו שאיפה בליבי בע"ה ובלי נדר לייסד בית כנסת/קהילה קטנה/שיעורי תורה בהלכה ובתלמוד ע"פ המסורת הנ"ל. בשיחות בנושא שמעתי מכמה אברכים טענה לפיה אסור באיסור מוחלט לחרוג מפסיקות הגר"ע יוסף זצ"ל או הילקו"י בדורנו – כמובן שהטענה לא מתיישבת עם המציאות שאני מכיר, בפרט בירושלים, בה קהילות רבות של בני עדות המזרח נוהגות למשל ע"פ הבא"ח או האור לציון, ונשמע לי תמוה ולא הוגן לומר שכולם עוברים על איסור בנוהגם כך כאשר כל תכליתם לקיים דברי חכם אחר ולקבל הוראות מרן ע"פ שיטתו והבנתו. אודה להפניה למקורות הדנים בדבר האיסור הנ"ל או איסור קרוב לו, אם בכלל קיים איסור כזה.

אגב, פעם אחת נעניתי שבבחינת "עשה לך רב" אין לסור מן הפסקים הנ"ל, אך לאחר בירור פירושי הראשונים למשנה הנ"ל באבות, אין קשר כלל בין משמעות המשנה ע"פ פירושי הראשונים שלמדתי לבין המשמעות שמנסים להעניק לה בימינו, תהיה סיבתם אשר תהיה. ובכמה ספרי אחרונים ראיתי שהעלו שפלפולי האחרונים שאינם מבוססים על הבנות בראשונים אלא הם סברות חדשות, נדחים מפני פשט הראשונים, אחרת אין סוף לדבר כידוע, ודי בזה.

תודה לרב המשיב ומחילה על האריכות.

תשובה:

שלום וברכה

הטענה שאתה מעורר ימיה כימי עולם והיא נידונה בהרבה מאוד במות, אין ספק שיש קהילות גדולות שמבקשות לשמר את מנהגיהן, אם זה קהילות של יוצאי בגדד שנהגו מאז ומתמיד כשדעת הבן איש חי, אם זה קהילות יוצאי צפון אפריקה שיש להם מנהגים רבים, כמו איסור אכילת קטניות מסוימות בפסח ועוד, ידועה בזה דעת הגרב"צ אבא שאול ואחריו רבים מפוסקי זמנינו, אין בכך כל רע, וכל אחד יבחר לו את רבו ואת הדרך הנכונה בעיניו בענין זה.

מה שכן חשוב מאוד, זה שתי נקודות:

1. חשוב שיהיה רב גדול שאחריו הולכים. אם חשוב לך ללכת בדרכי אבותיך ואתה כן רוצה לשמר את המנהגים, תעשה לך רב שכך סובר, אם זה הרב נתן סניור או הרב טופיק רבה של ביתר, או רבים אחרים, יש את בית ההוראה של חברת אהבת שלום ועוד, אבל לא ללכת לבד…

2. אין מקום לעורר מנהגים ישנים שכבר השתקעו ונשכחו לגמרי, מנהג שכבר אינו קיים כלל אינו מנהג המקום. מנהגים שעדיין קיימים ויש לגביהם מחלוקת, זה נושא אחר וכאמור.

בהצלחה רבה.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. תודה על המענה המהיר.

    לגבי הסעיף השני שכתב הרב בדבר מנהגים שהשתקעו ונשכחו לגמרי: אינני מכיר כ"כ מנהגים שהשתקעו, כנראה מפני שהשתקעו, ואין לי כוונה לעשות מהפכות. אמנם קיימים מנהגים שכבר לא נפוצים בבתי הכנסת בסביבתי אך כן במקומות אחרים כגון ברכה על הלל בר"ח, עמידה בעשרת הדיברות ועוד, ואלה מנהגים שבמחלוקת כאמור. אני מדבר על מנהגי תוניס, מרוקו, אלגי'יריה וכו' – ולקיומם אני בהחלט חותר במסגרת האישית והקהילתית.

    לאור תשובתו הכנה של כבוד הרב אבקש לברר נקודה נוספת – אינני מתחבר לסגנון וההווי בבתי הכנסת בסביבתי בהם מאמצים את שיטת הילקו"י כאמור – האם יש מניעה שאתפלל למשל בבית כנסת נוסח אשכנז ואנהג ע"פ המשנה ברורה בנקודות מחלוקת עד שאיישר קו (בתקווה ליישר קו) עם רב מובהק בנושא וכו' ? מבחינתי זה או תפילת יחיד או האפשרות שהצעתי, אלא אם כן תעלה חלופה טובה יותר, מכיוון שאע"פ שאני מכבד כל שיטה הלכתית המקובלת על גדולי ישראל, מכל מקום מזה זמן רב שאינני חש זיקה ולו מינימלית ביותר לשיטת הילקו"י לאור בירור הפרטים לאורך השנים כפי שפירטתי, וזה גם מאוד משפיע על הריכוז שלי בתפילה עם הציבור הנ"ל ומעיק על קיום המצוות כל הענין הנידון.

    תודה.

  2. אתה יכול להתפלל בכל מקום שתחפוץ, אבל עם סידור ספרדי, ורק קדושה ושאר דברים הבאים מחמת הציבור תענה לפי מנהג המקום. והעיקר ללכת למקום של בני תורה.

  3. הנושא אינו התרה, אדרבה, אם צריך התרה לא בהכרח היא מועילה כי מדובר במנהגי אבות, השאלה היא אחרת אם אתה רוצה להקפיד על מנהגי אבות, או סתם לסלול דרך חדשה שזה ודאי בעיה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל