שאלה:
שלום וברכה
אני עורך דין שנותן שירותים לפי חוזה לחברה מסויימת. אחד ממנהלי החברה מנסה להביא לכך שאסכים לרדת בשכרי (המנהל הבכיר יותר לא מנסה להפחית את השכר), ועל מנת ללחוץ עלי להסכים להורדת שכר מלין את שכרי מזה חודשיים. בדרך כלל השכר שלנו משולם על בסיסי חודשי, היינו, בגין החודש הקודם עם תחילת החודש הבא. האם בנסיבות אלו הוא עובר על איסור ביומו תתן שכרו, ואיסור בל תלין? לפי הבנתי אין כאן "שבח" לדבר עליו, ובודאי שזה שירות טהור. מצד שני, כאשר מנהל לא משלם בשם חברה, שמא הוא אינו עובר איסור, כמו אדם שהזמין עובדים בשליחות, כאמור בשו"ע סימן שלט סעיף ז שאין עוברים באיסור בל תלין בנשכר על ידי שליח?
אודה על קבלת התשובה.
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר המנהל שאחראי על המשכורות מעכב את המשכורת, לדעת חלק מהפוסקים עובד באיסור בל תלין ובימו תתן שכרו. ויש שיטה שכיון שהכסף לא שלו ולא מוטל לשלם מכיסו אינו עובר באיסור בל תלין. אולם לכו"ע עובר באיסור בל תשהה. על כן אסור למנהל לעכב את התשלום של העובד.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע סימן שלט סעיף ז מבואר שפועל שנשכר על ידי שליח ואמר לפועלים שכרכם על בעה"ב, שניהם אינם עוברים על איסור בל תלין וביומו תתן שכרו, הבעה"ב לא שכר, והשליח אינו חייב לשלם. ואם אמר השליח שכרכם עלי עובר השליח. מנהל משרד שהוא רק הגזבר לשלם את המשכורת ואל מוטל עליו התשלום לא דומה לדברי השו"ע בשליח, כיון שבשליח אינו חייב לשלם מעצמו את המשכורת לפועל, בשונה ממנהל שאחראי שעליו מוטל התשלום. ודומה דינו לגזבר, ומצאנו מחלוקת בדין גזבר שמעכב את התשלום.
גזבר הקדש שלא משלם שכר
בספר אהבת חסד (ח"א פ"י הלכה ד) כתב אפוטרופוס על נכסי חברו השוכר פועלים לצורכי חברו, נחשב כאומר שכרכם עלי, והוא עובר באיסור בל תלין, למרות שברור שהתשלומים הוא מנכסי חברו. ודייק מכאן בפתחי חושן (שכירות פ"ט הערה סו) שמנהל מוסד או מפעל שמוטל עליו תשלום שכירות לפועלים עובר בבל תלין, כדין אפוטרופוס. והוכיח שם מתשובת הרשב"א (ח"א סי' אלף קנז) שכתב השוכר מלמד לבני עניים ושכרו עליו עובר בבל תלין, וכ"ש אם הוא גזבר. נראה מדבריו כ"ש אם הוא גזבר שאין אחר שישלם אלא הגזבר שעובר הגזבר בבל תלין, אגם שאין חייב לשלם מכיסו אלא מקופת ההקדש.
אמנם בשו"ת משנת רבי אהרן (ח"ב סימן עג) חולק וסובר שגזבר אגם שעליו לשלם ואין אחר שישלם, מ"מ כל שלא משלם אין השכר נשאר אצלו אלא שייך להקדש, והכתוב אומר לא תלין פעולת שכיר עמך עד בוקר, וכאן אין מלין אצלו אלא ביד הקדש, ולכן אינו עובר. ולתרץ שלא יקשו דבריו מדברי הרשב"א הנ"ל, אפשר לומר שהרשב"א דיבר באופן שאמר הגזבר שכרכם עלי, ואם לא יהיה בקופת ההקדש חייב הוא לשלם מכיסו, ואם לא יאחר התשלום עובר בבל תלין, אבל במוסד שמותנה הדבר שאין בעל המוסד חייב לשלם מכיסו אלא מקופת המוסד אינו עובר בבל תלין.
לפ"ז מנהל שאינו בעלים על התשלום אלא תפקידו לשלם את השכר לעובדים, לדעת אהבת חסד עובר באיסור בל תלין. אולם לדעת המשנת רבי אהרן אינו עובר המנהל באיסור בל תלין. אולם לכו"ע עובר המנהל באיסור בל תשהה.
