פדיון כפרות עכשיו

מינוי שליח לכתוב ספר תורה

שאלה:

לכבוד הרב שליט"א
אני רוצה לקיים מצות כתיבת ספר תורה ובקשתי מחבר לסדר לי את זה. הוא מצא מי שהוא באמצע כתיבת ספר שמוכן למכור ולסיים בשבילי. האם אני צריך למנות את הסופר לשליח כדי לקיים המצוה. או אם די שהוא מניח האותיות האחרונות שבספר שאני אכתבם לבד. ואם אכן ראוי שאמנה אותו שליח האם די שהחבר שלי ימנהו בשבילי או מילי לא ממסרן לשליח, ואם אכן לא מועיל האם מועיל דרך טלפון. או כיון שבין כך הוא כבר התחיל אין מעלה במה שהוא כותב יותר על שליחות והעיקר שישאיר את האותיות האחרונות. תודה

תשובה:

שלום וברכה

לדעת חלק מהפוסקים עדיף לשכור מישהו שיכתוב מתחילה ועד סוף עבורך, ולא שחלק מהספר כבר קיים, אמנם יש שהורו שאם הספר הזה מהודר במיוחד אין עדיפות לעשות על ידי שליח. מסתבר שכיון שאתה משלם לו דינו כפועל ויותר משליח, שהרי הפועל ידו כיד בעל הבית, ולכן אין צורך בזה לכל כללי דיני השליחות.

מקורות:

אעתיק לך בענין זה ודומיו מס' לקט הקמח החדש בסי' קלה.

לקנות ס"ת או לשכור סופר

א] מי שרוצה לקיים מצות כתיבת ספר תורה, האם טוב יותר שיקנה ספר תורה מהודר שכתבו סופר אומן ומומחה, או שמא יתן לכותבו {בשליחותו} על ידי סופר שאין כתיבתו מהודרת כל כך {דיש בזה מעלה שהסופר כותב את הספר בשליחותו מתחילה ועד סוף, מה שאין כן בקנייה שלא נכתב הספר על פי שליחותו, ואפשר שלא יצא ידי חובת מצות הכתיבה באופן כזה} ודעת מעלתו דעדיף לקנות את הספר שנכתב באומנות שהוא יותר מהודר:

הנה הט״ז (יו"ד סי' ער ס"ק א) כתב, דלדעת רש״י (מנחות ל ע"א ד"ה כחוטף) דעדיף טפי לכתוב ספר תורה מלקנותו, נמצא דמצות ״ועתה כתבו לכם״ הוא רק מצוה מן המובחר, אבל גם קניה היא בכלל המצוה, וכן נראה מדברי הנימוקי יוסף (הלכות ס"ת ב ע"ב). אמנם לדעת הבני יונה (סי' רע ס"ק א) אינו יוצא ידי חובת המצוה בקניה, כיון דעיקר המצוה היא בכתיבה, שבזה הוא מרבה ספרי תורה בעולם.

ומפלפל בעל המחבר בדברי הרמב״ם במנין המצות (מצוה יח), שכתב שאם אי אפשר לו לכתוב בעצמו יקנה או ישכור סופר לכתוב, ומשמע שמשווה ענין קניית ספר תורה לשכירת סופר לכותבו {דאין מעלה בשכירת סופר שכותב בשליחותו על פני קניית ספר תורה לאחר שנשלמה כתיבתו}, ואם כן וודאי עדיף טפי לקנות את הספר המהודר יותר בנידון דידן. ואפילו לדברי רש״י הנ״ל יש לומר דהמהודר עדיף טפי, מדיליף בגמרא (שבת קלג ע"ב) ואנוהו – לכתוב ספר תורה על ידי לבלר אומן, דבזה יש טפי הידור מצוה, שהוא מעכב אפילו בדיעבד לדעת הכפות תמרים (סוכה כט ע"ב), ע"ש.

עוד יש להוכיח שהידור מצוה עדיף טפי, מהא דמצינו שהוא עדיף ממצוה בו יותר מבשלוחו, כמבואר בשלחן ערוך (או״ח סי׳ רצח סעי' יד) גבי נר הבדלה בבית הכנסת, דאחד מברך לכולם, אף שהיה יכול לצאת בעצמו, ולא יבטל תורה דרבים, דמכל מקום משום המעלה דברוב עם הדרת מלך, הדין הוא שאחד מברך לכולם. ואפילו אם היו שווים הסופרים ביופי הכתב שלהם, מכל מקום אילו איתרמי ליה לקנות ספר תורה שלם, אפשר שיקנה השלם, דאשהויי מצוה לא משהינן כמבואר בשלחן ערוך (שם סי׳ תכו סעי' ב). ויש לחלק וצריך עיון.

על כל פנים בנידון דידן דאיכא הידור מצוה יותר בקניית הספר תורה השלם, בוודאי עדיף טפי לקנותו. אבל לדעת הבני יונה הנ״ל אינו יוצא המצוה בקנייה, ומביא בעל המחבר ראיה לזה, ע"ש. לבסוף כתב, דמכל מקום נראה שיגיה את הספר תורה מרישא לסיפא, דאי אפשר שלא ימצא בו דבר הצריך תיקון, ובזה הוא יוצא ידי שניהם, כמבואר ברמ״א יו"ד סי׳ ע"ר סעי' א' (שו"ת מהר״ם שיק יו״ד סי׳ רנה).

 

כתיבה בעצמו או ע"י סופר מומחה

ב] האם כדי לקיים מצות כתיבת ספר תורה, עדיף יותר לכתוב את ספר התורה בעצמו,  משיכתב על ידי סופר מומחה, אפילו אם כתב הסופר מהודר יותר מהכתב שלו, ולפי ש"מצוה בו יותר מבשלוחו", או שמא משום הידור מצוה עדיף טפי שיכתב ביד הסופר:

הנה, מלשון הרמב״ם (פ"ז מהל' ספר תורה ה"א) שכתב אם ״אין יודע״ לכתוב, משמע דדווקא בכהאי גוונא יכתוב על ידי אחרים, אבל בלאו הכי עדיף שיכתוב בעצמו אף שאין הכתב שלו מהודר. ועיין במגן אברהם (סי׳ רנ ס"ק ב) דבכל מצוה אמרינן הכלל ד"מצוה בו יותר מבשלוחו". אבל לדעת המהר״ח אור זרוע (סי׳ קכח) כלל זה אמור דווקא לגבי קידושין ולא בשאר מצוות.

אמנם כדי שתהא המצוה מהודרת יותר, בודאי עדיף לבטל את אותו הכלל של מצוה בו יותר מבשלוחו, ובפרט כי לדעת השאגת אריה (סי' נ) החיוב של זה א-לי ואנוהו הוא מן התורה. וגם הרי בישמח משה (על הפטרת פר׳ עקב) כתב דבשליח בשכר לא שייך לומר מצוה בו יותר מבשלוחו, ואם כן כיון שהסופר נוטל שכר על הכתיבה לא שייך טעם זה. ובאמת דבריו מרומזים לדעתי בדברי המגן אברהם (סי' תלב ס"ק ה), שכתב שם שעל בעל הבית להשתתף בבדיקת החמץ} משום דמצוה בו יותר מבשלוחו, וסיים דבגמרא (פסחים ד ע"ב) משמע דיש מקומות שנהגו לשכור מי שיבדוק, ע"ש, ויש לומר דכוונתו דבשכר לא שייך דין זה, כדברי הישמח משה הנ"ל. עוד טעם יש לומר בזה, על פי דברי הגמרא (מנחות ל ע"א) דהמגיה אות אחת הרי זה כאילו כתב הספר כולו, ואם כן עדיף טפי שיכתוב הסופר את כל הספר תורה, והוא יכתוב רק את האות האחרונה, ובזה יהא נחשב כאילו כתב בעצמו את כל הספר תורה כמצותו (שו"ת דובב מישרים ח"א סי׳ מז ס"ק ב).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל