שאלה:
מי שאכל פרי ובירך עליו ברכה ראשונה ואח"ז שתה מים וברך שהכל. אך שתה המים בלגימה קטנה שלא חייב עליה ברכה אחרונה. וגם בעתיד מתכוון רק ללגום קצת מדי פעם ולעולם לא יתחייב על המים ברכה אחרונה.
וכעת רוצה לפני שממשיך ללגום לברך ברכה אחרונה על הפרי [כדי שלא ישכח] האם יכול לברך בורא נפשות ולכוון לא לפטור את המים כדי שלא יצטרך שוב לברך שהכל, או אפילו בלי לכון המים לא נפטרים [כי מעולם לא חויבו בברכה אחרונה]?
וכמו"כ מה הדין במי שבאמת כן התחייב ברכה אחרונה גם על המים. אך טעה וחשב שצריך לברך בורא נפשות נפרד על המים ועל הפרי [בעצם לברך פעמיים] ושברך בורא נפשות כיוון מפורש לא לפטור המים. האם באמת צריך לברך עוד פעם על המים. כלומר האם מועיל כוונה לא לפטור?
תשובה:
שלום וברכה
ראה כאן שהארכנו לבאר מדברי כמה וכמה אחרונים שהברכה אחרונה בהכרח נחשבת הפסק [במקרה שהתחייב בה] והגר"ע יוסף הקל בזה באופן מחודש, במקרה שלא התחייב ברכה אחרונה יש לצדד שאינו הפסק, אבל לא מצאתי בזה משהו מפורש. חשוב לציין שיש כאן שני נושאים, הקישור הנ"ל הוא לגבי האם יש חיוב נוסף של ברכה ראשונה, לגבי עצם הכוונה המפורשת שלא לפטור בברכה, האם זה מועיל וחייב לברך שוב בורא נפשות [אם אינו ממשיל לאכול ולשתות] יש נדון רחב בפוסקים, ולמעשה נראה בביאור הלכה בסי' ח' שאם היה הפסק במעשה, כלומר אדם לבש ציצית, וכוונתו לפטור בברכה רק עד שיסיר אותה בעת הרחיצה, אז כשיוצא מבית המרחץ מברך שוב, אבל במעשה רצוף לא מועיל תנאי שהברכה תחול עד זמן פלוני. בשתי אכילות זה לכאורה כמו שתי לבישות, וזה מועיל וחייב שוב ברכה אחרונה.
כדאי לרב שענה שיעיין בשות רב פעלים כמדומני חלק אורח חיים סימן לב , חלק א או ב , ובשות יביע אומר חלק י על אותו סימן ברב פעלים מחלוקת ענפה בדבר
והרי זה כעת מפורש…
כוונתך לחלק ב', אכן יישר כח אבל לא על זה כתבתי שלא מצאתי מפורש, אני כתבתי באופן שלא התחייב ברכה אחרונה האם הברכה הזו היא הפסק באכילה.
ראשית כל , שים לב לשאלה של השואל היא כן הייתה על מה שאני עניתי, וזה קלוחומר אם אפשר לעשות כוונה אפילו שהתחייבתי גם על המים ולכוון לא לפטור אותם, כל שכן שלא התחייבתי
דבר שני, שני הדברים שענית אינם קשורים לשאלה , מפני שבשאלה הוא דיבר על שני עניינים עם ברכות שונות
ואתה ענית בתחילה לגבי ברכה אחרונה שמנתקת (מחלוקת כמובן) את אותה ברכה שברך לפני
וכן לגבי ציצית זה כוונה על אותו עניין לא על 2 דברים!
ברב פעלים הנידון על שני דברים , עיין היטב
לא הבנתי את דבריך, הברכה אחרונה היא אותה ברכה ולא שתי ברכות, בשתי ברכות אין דיון וודאי שזה לא הפסק, לגבי הק"ו שאמרת הוא שגוי לפי דעתי, שכן אם לא ניתן לעשות תנאי בברכות, הרי שזו סברא שקיימת רק כשיש חובת ברכה.
לא הבנתי את דבריך, הברכה אחרונה היא אותה ברכה ולא שתי ברכות, בשתי ברכות אין דיון וודאי שזה לא הפסק, לגבי הק"ו שאמרת הוא שגוי לפי דעתי, שכן אם לא ניתן לעשות תנאי בברכות, הרי שזו סברא שקיימת רק כשיש חובת ברכה.
נכון שהברכה האחרונה היא אחת , "אבל" בגלל שיש כאן שני "פריטים" או "מוצרים" , דנים הרב פעלים והיביע אומר האם אפשר לכוון בברכת "בורא נפשות" לפטור לדוגמא רק את התפוח ולא את המים על אף שהם אותה ברכה אחרונה! זה החידוש כאן, וזה חלוק מהמקורות שאתה ציינת ששם מדובר במקרה של ברכה אחרונה על פריט אחד אם מועיל בו תנאי או אם הוא מהווה הפסק. פשוט מאד,
ולגבי הקל וחומר , וודאי שאני מודע שיש מחלוקת אם אפשר לעשות תנאי, אחרת לא הייתי מציין לתשובה הזו (אני מציין לתשובות שלמדתי כמובן).
תבין – למי שאומר שלא מועיל תנאי לחלק בברכה אחרונה אפילו שהתחייבתי , יודה על כל פנים אם לא התחייבתי שזה לא מפסיק למים , אולם למי שאומר שמועיל תנאי לא לפטור אפילו שהתחייבתי קו וחומר אם לא התחייבתי , פשוט מאד
1. זה חילוק שאינו מחלק…
2. זה אני מסכים.
מה פרוש חילוק שאינו מחלק?
החילוק בין שני פריטים לפריט אחד אינו רלוונטי ככל שברכתם אחת, כך לפי דעתי. יש חילוק בין מעשים נפרדים לעשייה אחת וזה ציינתי.
לפי דעתך לא רלוונטי, אבל לפי הרב פעלים והיביע אומר זה כן רלוונטי ועוד פוסקים שהובאו שם, אני לא מתיימר לחלוק עליהם בצורה כה פשוטה
ברב פעלים בדקתי אינו אומר זאת אלא כשיש הבדל מהותי ביניהם שאחד חשוב מהשני, אבל לא מחמת עצם היותם שני מינים, ביביע אומר לא בדקתי כי לא ציינת אותו במדוייק.
הרב פעלים בסימן לב חלק ב , דן לגבי ברכת נפשות של מים ותפוחים, ושם החילוק אינו בגלל דבר חשוב ואינו חשוב, אלא שאפשר להתנות בברכה לפטור מין אחד בלי חברו
ודבר שני היביע אומר הוא חלק י ששם בסימן נה יש לו הערות על הרב פעלים, תסתכל בהערה על אותו סימן ותראה שמוכח שם שזה לא רק בחשוב ולא חשוב אלא בכל 2 מינים, ולמסקנה הוא חושש למהר"ש גרמיזאן שבסתמא נפטרים שני הדברים לפי מ"ד מצוות דרבנן לא צריכות כוונה.
החקירה שלך בפרט חשוב ולא חשוב , נודע הדבר שדנו בזה הפמ"ג שער אשר ורשב"א ועוד, האם שייך דין הרשב"א של "לא נפטר אגב גררא" בברכה אחרונה או רק בראשונה , וזה נידון אחר מכאן.
עיינתי עכישו גם ביביע אומר וגם שם זה פשוט לא נכון… החילוק יכול להיות רק בדרגות חשיבות שונות שברכה על הגרוע לא בהכרח פוטרת את החשוב שאין נאה לו להגרר אחריו.
[את דברי ההתנצחות המיותרים שעושים אוירה לא נעימה מחקתי משום כבודך, ואני מבקש להמנע מהם גם להבא, זה לא הסגנון שלנו, אנחנו לומדים ורה בשמחה].
אם עיינת וכך הבנתך אין לי מה לעזור יותר
אולם ציינתי שגם בספר הליכות ברכות סימן רז אות ג לרב אופיר מלכא שכך למד גם כן בדבריו וכן בילקוט יוסף ברכות כרך ג ע"ש
אולם אחר העיון יש עוד להעיר
באור לציון חלק 2 מובא שאם מתחייב ברכת מעין 3 ואכל פירות אדמה יכול לברך מעין 3 ולכוון מפורש ב"תנובת השדה" לא לפטור את הירקות (לפי הסמק שכן פוטר) – ולא מטעם חשוב ולא חשוב, אם כן רואים ששייך כוונה בשני פריטים בברכה
וגדולה מזו, וזהו האמת , הטענה שלך אינה נכונה מסיבה פשוטה – הרי גם לי הרשב"א הזה שמובא בבית יוסף בסימן ריא סעיף וברמ"א , כל החידוש שלו, שלא פוטר או כן פוטר בחשוב ולא חשוב זה רק בסתמא!! אבל גם הוא מודה שכוונה מפורשת מועילה, אם כן בטח ובטח שהרב פעלים במקרה שלנו יעזור , במקרה שהוא יכוון מפורש לפטור או לא, וכמו שנאמר בברכה ראשונה נאמר בברכה אחרונה, שהרי משם למדו לברכה אחרונה, ובפרט שגם למי שאומר שמצוות צריכות כוונה או לא מודים שאם כיוון מפורש משתנה הדין ומחלוקתם זה בסתמא כמבואר בבית יוסף בשם תלמידי רבנו יונה.
ולפי זה אין מה לחלק בין חשוב או לא כי זה רק בסתמא, ואם הכלל לומדים את הרשב"א לברכה אחרונה.
כוונה כן לפטור זו סוגיא אחרת לחלוטין, ומבוארת במשנה ברורה בסי' ריא, כאן דיברנו על המקרה ההפוך .
אני חייב להעיר שהנוסח של הגולש המשיב די מקומם ולא מכבד.
לא עושה חשק להתעמק בתוכן דבריו אלא להתקומם ולהמשיך הלאה.
לא במקום.
בני , אם אתה חושב כן , הריני מתנצל ואקח לצומת ליבי
בני כמו איזה צד אתה מבין יותר אחר המשא ומתן?
אני מבין כמו ה"משיב" מפני שמה ההבדל בין כוונה כן לפטור או לא? מה שמחלק עליו ההוכחה לכאורה
רובי, לא מדוייק ולא זה אמרתי, יש הבדל בין כוונה לפטור או לא, בהיבט הזה שכאשר יש כוונה לפטור בברכה שאינה מתאימה אלא בדיעבד, יש שכתבו שזה לא מועיל, ויש שחילקו בזה בין אם כבר היה לברכה על מה לחול, למשל מי שבירך שהכל וכיוון לפטור גם מים וגם תפוח עץ, לבין אם לא היה לברכה על מה לחול כגון שבירך רק על תפוח עץ. מה שאמרתי שאינו חילוק הוא שאין הבדל אם הם שני מינים שברכתם שווה או מין אחד, כלומר אין הבדל בין תפוח ואגס לשני תפוחים.
לפי הרשב"א שעליו לא חולקים למעשה , מועיל כוונה לפטור או לא לפטור ,אפילו בדברים חשובים ,כל שכן בדברים לא חשובים , ולפי הרב פעלים אין חילוק בין ברכה אחרונה לראשונה, – וקל וחומר, אם שהתחייבתי אני יכול שלא לפטור ולהפסיק כל שכן שלא התחייבתי שלא יפסיק הנפשות את החלות של הברכה של המים
לא הבנתי מה שכתבת אבל נראה לי שהנושא מוצה לגמרי.
יישר כח, עלו והצליחו
חשוב לציין שהדברים היו בדרך לימוד ואין לי כוונה אחרת מעבר לזה
גם בדרך לימוד יש לנהוג בכבוד כלפי כל אחד ואחד, קל וחומר כלפי הרבנים המשיבים.
מותר לחלוק (תוך הבאת ראיות) אבל בדרך כבוד.
הדברים ברורים ואני מסכים להם, רק הוספתי שגם באמת של הדברים לא היה איזו דעה קדומה נגד.
השאר תגובה