שאלה:
מי שברך בטעות ברכה ראשונה של ברכת המזון על עוגה או אטריות, ונזכר, האם ימשיך בברכת המזון, או יברך על המחיה, שלכאורה אע"פ שידוע שפסקו האחרונים שאם ברך בטעות ברכהמ"ז על דייסא וכדומה יצא [שסב"ל נגד מרן בסק רח ס' יז], מ"מ כאן אם ימשיך לברך נכנס בידיים לספק של עוד שתי ברכות- על הארץ ובונה ירושלים – משא"כ אם יברך רק ברכה אחת – על המחיה, שאז יתברר למפרע שמה שברך הזן את הכל היה ברכה שאינה צריכה. או דלמא כיון שהתחיל בברכת המזון -גומר?
תשובה:
בשו"ע שם מבואר שבאופנים שיוצא ידי חובה בדיעבד בברכת המזון, כמו ביין ובודאי בעוגה [בשונה מדייסה], די בברכה ראשונה של ברכת המזון.
שבת שלום.
יישר כח ! אבל לא הבנתי דברי כת"ר שכתב שבדייסא הדין שונה. האם כשברך על דייסא ברכת הזן לא יצא? שלכאורה מדברי המשנ"ב סק"עה לא משמע שהוא מחלק בין דייסא לעוגה, וכן מדברי הבאור הלכה ד"ה אלא ברכת לא משמע שיש חילוק בזה?
כוונתי בדיוק למשנה ברורה שציינת, שבעוגה כל שכן שיוצא שהרי זה ספק פת.
האם כוונת הרב היתה שהוא יעצור ב"הזן את הכל" ויסיים שם את הברכה אחרונה? יחידוש גדול הוא בעיני
אכן לכך כוונתי.
השאר תגובה