שאלה:
שלום,
ראובן הגיע לבית כנסת בשעה 8 והתחיל להתפלל ביחידות כדי לא לפספס תפילה בזמנה, לאחר זמן אנשים התחילו להגיע לבית כנסת כך שבסופו של דבר נהיה להם מנין (כולל ראובן). והשאלה היא האם ראובן שכבר התפלל (ובלעדו לא יהיה מנין, כי הוא עשירי) רשאי לצאת וללכת לעסקיו באמצע התפילה אף על פי שעל ידי כך יתפרק המנין או שהוא צריך להשאר עד סוף התפילה ולא לפרק את המנין למרות שהוא בעצמו כבר סיים את תפילתו?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
הוא לא חייב להשאר עד שיסיימו את התפילה, אבל כן צריך להשאר עד שיסיימו את אותו ענין שהתחילו בו, למשל אמרו ברכו ישאר עד אחרי ברכו, התחילו חזרת הש"ץ ישאר עד אחרי קדיש תתקבל, התחילו קריאת התורה, ישאר עד לאחריה.
מקורות:
משנה ברורה סימן נה ס"ק יב
עבירה היא – נ"ל שר"ל אם אינו ממתין עד שיגמרו אותו הענין אבל אם ממתין עד שיגמרו הענין די בזה כגון אם אחד הצטרף עם ט' לברכו אינו מחוייב להמתין על צירוף של חזרת הש"ץ שהוא ענין אחר ואם היה עמהם בצירופם בעת שהתחיל הש"ץ בקול רם צריך להמתין עד שיגמרו כל סדר הקדושה וקדיש שלם שלאחריה וכן כל כי האי גווני:
תודה רבה על התשובה!
רק רציתי לברר פרט אחד: האם אדם כזה צריך לבוא להתפלל לבית כנסת גם אם יציאתו (באופן מותר כמו שציין כבודו) עלולה לגרום למחלוקת בציבור (כי בלי ראובן זה ישארו רק תשעה אנשים) או שעדיף שהוא יתפלל בביתו?
למה מחלוקת? יאמר להם מראש שהןא ממהר ויוכל להשאר איתם רק עד שעה פלונית. כשאומרים גלוי מראש בעדינות ועם חיוך, אין מריבות.
השאר תגובה