מתנות לאביונים – לחץ כאן

החיוב לשמוע לקול חכמים

שאלה:

לפי הדעות בחלק גדול מהראשונים שחיוב "ועשית ככל אשר יורוך" מדבר רק על ב"ד הגדול. א"כ האם יש מקור לחיוב לשמוע לחכמים סתם. וכן לפ"ז מה המקור לחיוב לקיים תקנה של חכמים יחידים [כגון תקנת עזרא וכד']

תשובה:

הארכתי בענין זה כאן, תוכל לעיין.

בהצלחה.

Join the Conversation

3 Comments

  1. בדקתי במקור שציינתם. אבל שם כתבתם מפורש:
    "איני נכנס בענין זה לנדון ההלכתי על אלו סוגי הוראות יש ממש ציווי דאורייתא זה, אלא יותר על התוכן הפנימי של הפסוק הזה, שאומר שיש לשמוע "אל השופט אשר יהיה בימים ההם"
    כלומר חידשתם שלמרות שבמפורש התורה לא דיברה [לחלק מהראשונים] על חכמים שאינם ב"ד הגדול. עדיין יש איזה "תוכן פנימי" שמחייב לשמוע להם.
    זה חידוש…..
    איזה חיוב זה? [סברא שציינתם, כידוע מהצל"ח ומעוד אחרונים, לא מהני לחדש חיוב, אלא רק לבאר חיובים קיימים (כמו הפה שאסר בכתובות)]

  2. זה סוג של הסבר בדרכו של ר' אלחנן וסרמן, הוא מדבר מסברא, אני מדבר ממשמעות הפסוק, הרי ודאי יש רעיון בפסוק הזה מעבר להגדרותיו ההלכתיות.

  3. במחכ"ת, זה חידוש עצום, להגיד שיש כזה דבר שנקרא "הגיון פנימי" שמחייב הלכתית. אדרבה אם יש פסוק מפורש, ואעפ"כ הגבילו הראושנים וראו לפרש הדבר רק בב"ד הגדול. א"כ מוכח שלגבי מי שאינו ב"ד הגדול לא שייך הרעיון של הפסוק [לדעת הני ראשונים].
    [וכעין מה שמצאנו בפוסקים שרבנן לא אסרו דבר שלהדיא התירה תורה]
    ומדוע לחפש "רעיון" מעבר למה שציוותה התורה?
    ר' אלחנן אומר מסברא לדעות שאינו נלמד כלל מפסוק לכאור' [ובאמת דבריו קצת צריכים הסבר, וצ"ע בדבריו הקדושים]
    יתכן בעקרון שאולי נבין שיש איזה רצון ה' שנשמע מכח השכל וההגיון. אך לא יהיה לזה שום "תוקף מחייב", וא"כ צ"ע מה התוקף המחייב?
    הסתכלתי כעת בהקדמה של הרמב"ם למשניות. ונראה שהנושא של תקנות עזרא וכד' זה לא מדין ועשית ככל אשר יורוך, אלא מדין "משמרת למשמרתי"
    ובאמת הדברים עוד לא ברורים לי
    ואני מצ"ב דבריו ולמדתי מדבריו שיש כמה סוגים יש "גזירות" ויש "תקנות" ולא הבנתי כ"כ הדברים:
    הקדמת הרמב"ם למשנה
    והחלק הרביעי הם הדינים שקבעום הנביאים והחכמים שבכל דור ודור על דרך הגדר והסייג לתורה, והם שצוה ה' לעשותם באופן כללי באמרו ושמרתם את משמרתי, ובא בקבלה עשו משמרת למשמרתי. והם שקוראים אותם חז"ל גזרות. וגם בהם יש שתהיה מחלוקת, כגון שייראה לאדם לאסור כך משום כך, ואחר לא ייראה לו, וזה הרבה בתלמוד, ר' פלוני גזר משום כך וכך ור' פלוני לא גזר, וזוהי אחת מסבות המחלוקת. הלא תראה שבשר עוף בחלב הוא גזרה מדרבנן להרחיק מן העבירה, ואינו אסור מן התורה אלא בשר בהמה טהורה, ואסרו חכמים בשר עוף כדי להרחיק מן הדבר האסור, ומהם מי שלא נראית לו גזרה זו, לפי שר' יוסי הגלילי היה מתיר אכילת בשר עוף בחלב, והיו אנשי מקומו כולם אוכלים אותו כמו שנתבאר בתלמוד. וכשתהיה הסכמת הכל על אחת מגזרות אלו אין לעבור עליה בשום פנים. וכל זמן שפשט איסורה בישראל אין דרך לבטל אותה גזרה, ואפילו נביאים לא יוכלו להתירה. ואמרו בתלמוד שאפילו אליהו לא יוכל להתיר אחד משמונה עשר דבר שגזרו עליהן בית שמאי ובית הלל, ונתנו טעם לזה ואמרו לפי שאסורן פשוט בכל ישראל.

    והחלק החמישי הם הדינים שנעשו בדרך העיון להסדרת הענינים שבין בני אדם, דבר שאין בו הוספה על דברי תורה ולא גרעון, או בענינים שהם מפני תקון העולם בעניני הדת, והם שקוראים אותם חכמים תקנות ומנהגות. ואסור לעבור עליהם בשום פנים הואיל והסכימה עליהם כל האומה, וכבר הזהיר שלמה ע"ה מלעבור עליהם ואמר ופורץ גדר ישכנו נחש, ותקנות אלה רבות מאד נזכרו בתלמוד ובמשנה, מהם בעניני אסור והתר, ומהם בעניני ממונות, ומהם תקנות שתקנו נביאים כגון תקנות משה ויהושע ועזרא כמו שאמרו משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשין הלכות פסח בפסח, ואמרו משה תיקן להם לישראל הזן בשעה שירד המן, אבל תקנות יהושע ועזרא רבים הם. ומהם תקנות מיוחסות ליחידים מן החכמים, כגון הלל התקין פרוזבול, התקין ר"ג הזקן, התקין ריב"ז, והרבה בתלמוד התקין ר' פלוני. ומהם תקנות מיוחסות לרבים כאמרם באושא התקינו, או תקנו חכמים, או תקנת חכמים, ורבים כיוצא באלה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל