שאלה:
לכבוד הרב שליט"א,
אדם שקם יותר מוקדם נגיד בשלוש וחצי בלילה והחליט לאכול מפני שאם לא אוכל עתה הסיכוי גדול וקרוב לודאי שאינו יקום יותר מוקדם כמו שעה לפני הצום, ובירך על נטילת ידים כדי לאכל לחם ואכל וחזר לישון.
במקרה כזה כשיקום בשבע בבוקר ודאי צריך לברך על נטילת שבבוקר כיון שהשינה היתה הפסקה ביניהם. דהיינו לא בירך והיה ער עד זמן התפילה, אלא בירך באמצע הלילה אכל וחזר לישון ואז קם כשכבר היה יום ואז חל עליו החובה לברך.
או כשם שאם קמים באמצע הלילה אחרי חצות ומברכים על ברכת התורה כדי ללמוד ואף שחוזרים לשון שוב, כשקמים בבוקר אינו מברך עוד ברכה ויסמוך על מה שבירך בלילה כאשר היה לומד, וכך גם בענין זה? או דילמא ברכת התורה שבבוקר לחוד וברכה על נטילת ידיים לחוד ואין ללמוד מדין דל זה לזה? אף ששתיהן עניני ברכת הבוקר.
לפע"ד בזה נראה כדעת הראשון שכתבתי, שגבי נטילת ידיים אם יש הפסקה בשביל שינה שוב יש לו לברך, שהרי הרבה טעמים יש בראשונים ואם תקח לדוגמא טעם להסוברים שהוא מפני ידיים עסקניות, הרי לפי טעם זה יכול לברך שעם חזרת השינה גם כן שייך לומר זה, וגם נראה להסוברים טעם של בריאה חדשה כיון שחזר לישון בלילה וקם בבוקר ולא היה ער עד שיאיר היום, הרי כשהאיר היום יש כאן בריאה חדשה.
אשמח חקבל חוות דעת על זה.
ברכה הצלחה ושלום
תשובה:
אני מסכים איתם שבאופן זה כן יברך.
שבת שלום.
