לתרומות לחץ כאן

לקצר את הדרך מחדר מדרגות של בניין מגורים

שאלה:

האם מותר לעבוד בבניין מגורים כדי לקצר את הדרך, מה הדין בסתמא, ומה הדין בידוע שיש קפידא של אחד השכנים?

תשובה:

שלום וברכה,

אסור לבני רשות הרבים לקצר דרך בניינים. וכל שכן שאסור להשתמש במעלית של הבניין. ויש בדבר זה איסור גזל!.

בהצלחה.

מקורות:

בשו"ע סימן קנד בסעיף א וב הובא מחלוקת ראשונים מתי יכול להרבות דיורים לחצר, ומתי יכול לעכב על בני החצר שלא יביא עוד דיירים לחצר וכלשון השו"ע: "לפי שמרבה עליהם את הדרך נעשה כמי שהיה לו שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה". וכל מחלוקתם שם זה לאדם שדר בחצר ורוצה להביא דיירים נוספים לתוך ביתו ומרבה את הדרך לשכנים. אבל מעבר של בני רשות הרבים שעוברים בחדר מדרגות, לכו"ע אסור מאחר ודרך העולם להקפיד שהבניין לא יהווה למעבר בני רשות הרבים.

פוסקי זמנינו נוקטים שחדר מדרגות של היום שלא עושים שם תשמישים, אין דינו כחצר של חז"ל אלא דינו כמבוי. ולכן מתירים פוסקי זמנינו להוסיף יח"ד לבית המשותף. אולם כל זה בדין הוספת דיירים לבניין. אבל מעבר של בני רשות הרבים שנגרם בכך רעש ולכלוך, ובפרט אם משתמשים במעלית שגורמים להוצאות לשכנים, ודאי שאסור ויש להתרות באותם שמקצרים שעוברים באיסור גזל.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. בספר משפט שלמה (לגר"ש זעפרני שליט"א, סי' ג) כתב שהמיקל לעבור ולקצר דרכו דרך חדרי מדרגות יש לו על מי לסמוך, והמחמיר תע"ב.
    ובקובץ פסקי דין ומאמרים שנכתבו בידי דייני בתי הדין הרבניים שורת הדין כרך יז פס"ד המתחיל בעמוד רעה חולקים על הרב זעפרני ומתירים אפי' לכתחילה שהרב זעפרני משווה חדרי מדרגות לדין חצר, וע"פ האמור בפסקם אין להשוות חדר מדרגות לחצר, לכן נראה שאין מקום לקפידא זו אפי' לכתחילה.
    אשמח לשמוע את תגובתכם,

  2. עברתי על דברי הגאון הרב שלמה זעפרני שליט"א, ודבריו כמים מתוקים. הרב שם הביא שבחצר יש הסוברים שיש קפידא לעבור בדריסת רגל. ואילו דעת הנתיבות סימן קמ ס"ק יט מבואר שגם בחצר לא מקפידים על הילוך. ובבקעה אין קפידא על דריסת רגל. ודן בחדר מדרגות האם זה בקעה הרי שבבקעה מותר לעבור, ואם זה חצר יש מחלוקת האם מותר לעבור, והוה ספק ספיקא ולכן יש להקל. עכת"ד. אולם אם ניתנה רשות לחלוק על דבריו, שודאי מסתבר שחדר מדרגות אין לו דין חצר, וכמבואר ברש"י ריש ב"ב שרוב תשמישיהן בחצר – היו אוכלים מבשלים מכבסים בחצר. וחדר מדרגות לא משמש לזה, ולכן העלנו במקום אחר שאין איסור של ריבוי דיורים בחדר מדרגות כיון שאין שם תשמישים. אך גם שהמקום מוגדר כבקעה או מבוי, אסור לעבור שם, מאחר וחדר מדרגות זה שטח פרטי של השכנים, ודרך בני אדם להקפיד על מעבר של הולכי רגל שנכנסים לחדר מדרגות, ודינו כמבואר ברשב"ם ב"ב נז, ב שאם מקפיד על דריסת הרגל דינו כשואל שלא מדעת גזלן. וכיום אנשים מקפידים על מעבר זרים בחדר מדרגות, והנתיבות שהתיר מעבר בחצר משום שאין דרך להקפיד, ומכאן יש להוכיח שאם דרך להקפיד ודאי שאסור.

  3. בקובץ שורת הדין כרך יז פס"ד המתחיל בעמוד רעה תורף דבריהם: ע"פ כל הנ"ל נראה שמותר לאדם לעבור ולקצר דרכו דרך בנין משותף, כשאין הדיירים מוחים. לשיטת הרמב"ן והר"ן פשוט הדבר להיתר, שכל דריסת רגל שאינה התעכבות מותרת לשיטתם, בין בחצר ובין בבקעה. גם לשיטת התוס' נראה להתיר. דהרי שיטת התוס' היא לחלק בין חצר לבקעה. בחצר אסורה דריסת הרגל לאיניש בעלמא. ואולם נראה לומר דפשוט הוא שמעמדו של חדר המדרגות בבנין משותף אינו כחצר, ואפי' מבקעה קל הוא.

    אני מביו שיסוד מחלוקתכם שהרב זעפרני וקובץ שורת הדין ס"ל שלא השתנה הדין מזמן הגמ'. ואילו הרב שליט"א מבין שהיום מקפידים והשתנה הדין. ולענ"ד הקטן, נ"ל כדבריהם, שבאמת מניין לנו שהיום כן מקפידים, וההפך נראה לי ברור, שאם דיירי הבניין רואים שעוברים דרך הבניין שלהם, ולא תולים שלט וכדומה שהדבר מפריע להם, מסתבר שלא מקפידים. ובאמת בקובץ שורת הדין כתוב להדיא שאם גילו דעתם שמקפידים אסור.

    אשמח לשמוע מה דעת הרב

    (בהזדמנות זו, אגלה את התפעלותי שת"ח כח כך גדולים, עונים על שאלות הציבור, פשוט אין מילים, פשוט עונג לשאול אנשים שבאמת יודעים הלכה, ולא כמו הרבה שעונים באתרי האינטרנט, ויש להם ידעות שטחיות, ממש ישר כח).

  4. מסתבר שהמחלוקת בנינו זה מחלוקת עובדתית – אם רגילות להקפיד או לא. בניין שרבים עוברים ואין פוצה פה, יתכן לומר שהם לא מקפידים. אבל בניין שאין שם עוברים ואחד נוהג לקצר דרך החדר מדרגות לי נראה שהדרך בני אדם להקפיד. גם הרב זעפרני העלה בתשובה שהחדר מדרגות מרוצף ומתלכלך וסיבה להקפיד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל