שאלה:
אשתי ביקשה שאבטיח שלא אעשה דברים מסוימים שאינם איסור הלכתי אך לא לרוחה ואם לא אבטיח שאימנע הדבר יהרוס את שלום הבית (כגון הרגלי עישון ושתייה ) וביקשה שניתקע כף ואבטיח לה אז תקענו כף כיוון שלא הייתה לי ברירה אבל בתוכי לא קיבלתי בליבי את כל מה שאמרה במעמד התקיעה אלא רק חלק ובהחלט אפשר שהיא לא תדע מההרגלים שביקשה שאימנע ומה גם שכן שיניתי את החלקים העיקריים שהיו בבקשתה אבל לא את הכל כיוון שלדעתי אין צורך בכך ואם לא הייתי תוקע כף הדבר היה מביא אפילו לגירושים לא מוצדקים ,מה הדין האם חלה תקיעת הכף גם על הדברים שלא הסכמתי עליהם בליבי ?
תשובה:
שלום וברכה
התקיעת כף חלה בפירוש על כל מה שאמרתם בפה, על זה בדיוק אמרו חכמים "דברים שבלב אינם דברים"… אין משמעות למה שחשבת בלב, מה שאמרתם הוא הקובע.
מקורות:
בשו"ת הרשב"א (ח"ה סי' סז) כתב, שתקיעת כף אינה נחשבת שבועה, אלא היא כעין הבטחה מעליא, המחייבת את התוקע כפו לחברו מדין "שארית ישראל לא יעשו עוולה". וכ"כ בשו"ת התשב"ץ (ח"ב סי' קמא) שאין זכר בתלמוד לשבועה הנעשית בתקיעת כף, וכל המורה בזה להקל שומעין לו. אולם בשם רבינו תם כתב התשב"ץ שם שתקיעת כף נחשבת שבועה לכל דבר, וכן פסק הבית יוסף (יו"ד סי' רלט), וכן נקט בפשיטות בשו"ת חתם סופר (יו"ד סו"ס רכז). וכן עיקר.
אך מדין שבועה או לא ?
ומה גם שלא אני הוצאתי מפי את ההתחיבויות ה"נל אלא היא פירטה ואני כמו הסכמתי אבל לא קיבלתי את כולם בפה
תקיעת כף היא שבועה וכאמור.
תקעת כף על מה שהיא אמרה, זו שבועה.
השאר תגובה