לתרומות לחץ כאן

הבדלה בתפילה בהודאה כששכח באתה חונן

שאלה:

שאלה לכבוד הרב שליט"א
במוצאי שבת שכחתי לומר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית. נזכרתי רק לאחר חתימת הברכה. זכרתי שהפוסקים לא כל כך אחזו מהשלמת אתה חוננתנו בשומע תפילה, שכן הבדלה עיקרה שבח.
בעיקרון הדין הוא שלא חוזרים, אבל זה בגלל שסומכים על הבדלה על הכוס. מכיוון שידעתי שאצטרך לעשות כמה פעולות קטנות האסורות בשבת לפני ההבדלה בביתי, החלטתי על פתרון מעט "יצירתי":
הרי בהזכרת עניין ההבדלה בפה (כמו למשל ברוך המבדיל בין קדש לחול) מספיק בשביל לעשות מלאכות לפני הבדלה, אין זה משנה מה הנוסח שאומרים. החלטתי להוסיף בסוף ברכת מודים עניין הבדלה "מודים אנחנו לך ….. ועל שהבדלתנו בין קדש לחול ובין השבת לימי המעשה". נכון שזו שיטת ר' אליעזר שאומרים בהודאה, ואין הלכה כמותו. אך עד כמה שבכל מקרה הפסדתי את ההזכרה בברכת חונן הדעת, ובכל מקרה אצטרך להבדיל (בלי כוס) לפני שאבדיל עם כוס, ובהוספת הודאה בברכת מודים אין מי שמפקפק. האם יש בעיה במה שעשיתי?
אני שואל כיוון שיהודי יודע ספר שספרתי לו על כך, ממש הזדעזע וטען שגם אם אני צודק, אסור לעשות כך כי נפסקה ההלכה שאומרים רק בחונן הדעת.
אשמח לשמוע דעת הרב
מאידך, יש במשנה

תשובה:

שלום וברכה

לכאורה עד כמה שנפסקה הלכה שאומרים הבדלה בחונן הדעת, לא הרווחת שום דבר בהמצאה הזו. מה שיש ענין להחמיר כל השיטות וכו', זה בשיטות ראשונים שבזה לעולם ההכרעה אינה חד משמעית והיא תלויה בכללי הפסיקה, והכי טוב לצאת ידי כולם וכו', אבל במחלוקת תנאים אין כל ענין לעשות לפי שיטה שאינה להלכה, ממילא אין כל רווח, ועד כמה שאין רווח, אכן לא כדאי להוסיף שום דבר באמצע הברכות, כי הרי שם אם משהו אינו מתאים בדיוק לתוכן הברכה זה הפסק [בשונה משומע תפילה]. והראיה, שלא מצינו בפוסקים שהציעו המצאה כזו, אף שלגבי מי ששכח ותן טל ומטר נתנו עצות דומות…

הצטרף לדיון

19 תגובות

  1. בס"ד
    שלום וברכה

    לא כל כך הבנתי את שאלת השואל. מה רצה להרוויח מכך שיאמר הבדלה בתוך התפילה. הוא צודק שאם עליו לעשות מלאכה, הוא חייב להבדיל קודם (ואם עשה מלאכה, חייב לחזור ולהתפלל). אבל יורשה לי להעיר שכנראה גם את תשובת הרב שליט"א לא כל כך הבנתי כראוי.

    דברי הרב: לכאורה עד כמה שנפסקה הלכה שאומרים הבדלה בחונן הדעת, לא הרווחת שום דבר בהמצאה הזו.
    הרב כתב "לא הרווחת כלום בהמצאה הזו". אם הבנתי את דברי השואל, הוא פשוט רצה להבדיל בכל זאת בתוך התפילה, או שחשש שישכח להבדיל באמירה לפני שמבדיל על הכוס, והרי הוא כתב שהוא צריך לעשות מלאכה קטנה לפני ההבדלה על הכוס.
    גם לא נראה מדבריו שרצה להחמיר את כל השיטות, וגם איני מבין היכן מצינו שיש עניין להחמיר את כל השיטות. אבל אולי את זה נניח לדיון בפני עצמו (חבילת החומרות מהסוג הזה -כולל המושג "לצאת ידי חובת כולם"- היא כל כולה המצאה של עשרות השנים האחרונות. אבל נניח לזה כאן).
    אני מבין שהרוווח היחיד הוא העניין שהזכרתי מקודם (וגם אותו לא הבנתי. אא"כ השואל אכן התכוון אחרת).

    הרב כתב ש"עד כמה שאין רווח לא כדאי להוסיף שום דבר באמצע הברכות". איני מבין מדוע. אדרבה, ראוי לכל אחד להוסיף בקשות ושבחים מעצמו בתוך התפילה. אם רוצה להודות לקב"ה גם על כך שזכה בלוטו, ודאי מותר. כ"ש אם רוצה להודות לקב"ה על שהבדילנו מכל העמים. אני באמת לא מבין מה שייך להגדיר כאן "שאינו מתאים בדיוק לתכן הברכה". בשומע תפילה אפשר לבקש על כל בקשה, ובברכת הודאה אפשר להודות על כל דבר. בדיוק כפי שלא שייך לדון על איזו מחלה מותר לבקש ברפאנו, או על איזו דעה אפשר לבקש באתה חונן, על איזה חטא אפשר לבקש בסלח לנו, וכן על זו הדרך.
    מה שנראה מהגמרא שנדחה ההסבר עושה תפילתו קבע, כל שאינו יכול לחדש בה דבר. זה רק בגלל "אנא יכילנא לחדושי בה מלתא וסתפינא דלמא מטרידנא". אבל לולא זה, מי שיכול לכוון כראוי (ואני חושב שבזמננו רובא דעלמא יכוונו יותר דווקא אם יוסיפו בקשות מעצמם).

    גם לא הבנתי מה התכוון הרב שלגבי ותן טל ומטר נתנו עצות דומות. שם מדובר בבקשה. לא שאלת גשמים במקום הראוי, תשאל בשומע תפילה בה אפשר לבקש כל דבר. ומסתבר שמלכתחילה זו היה כלול בתקנה, כי מאז שתקנו אנכה"ג את סדר התפילה, כבר גרו יהודים במקומות בהם לפעמים צריכים גשם בקיץ, והיו חייבים לתקן להם דרך לשאול גשמים.

  2. יתכן שאם לא החל השיבנו יכול לומר שם במקום
    אבל עדיף לא להתחכם אלא לחכות לכוס
    ויזהר שלא לאכול או לשתות לפני הבדלה כמו כל שבוע

  3. מה שאמרתי שאין רווח, כוונתי כיון שלהלכה זה לא המקום לשאול, מה רווח יש בכך שזה באמצע התפילה? ומה שכתבתי שאין ענין לצאת כל השיטות, הוא בהתייחס לדברי השואל שרצה לעשות כדברי אחד מן התנאים במשנה.

  4. לכאורה מסקנת הגמרא שנראין דברי ר' אליעזר ביום טוב שחל לאחר השבת (ופירש רש"י שלמאן דאמר נראין אורויי נמי לא מורינן ואי עביד לא מהדרינן עובדא), ואף שהמסקנא שם למעשה היא "ותודיענו" היינו שיש פיתרון טוב איך לקשר את ההבדלה לעניין קדושת היום וממילא כבר אין סיבה לעשות אחרת, אבל יסודו של דבר שכשאי אפשר לעשות כרבנן אז שיטת ר' אליעזר אינה דחויה לגמרי (אלא שגם במקרה כזה לא מורים כך אלא דלא מהדרינן עובדא) לכאורה לא נדחה, וממילא בדיעבד שכבר לא הזכיר בחונן הדעת אז אף שאין מורים אפילו ליחיד שיזכיר בהודאה מכל מקום אם הזכיר בהודאה יצא ידי הבדלה בתפילה.

  5. המהר"ז בינגא (תלמיד המהרי"ל) כתב שלכתחילה אין ללבוש בגד פשתן עם ארבע כנפות שמדרבנן הוא פטור מציצית כיון שגזירה זו (לא להטיל ציצית בבגד פשתן) לא מוסכמת על כל התנאים, וראוי היכא דאפשר לא להיכנס למחלוקת תנאים ואמוראים (איני זוכר את לשונו המדוייקת בזה).
    (כמובן שלא כלול בזה לחוש לבית שמאי כשהלכה כבית הלל, שעל זה אמרו "לא עשה ולא כלום" ו"חייב מיתה", אבל בשאר מחלוקות תנאים דעת המהר"ז בינגא כן לחשוש).

    (עצם הדבר להחמיר במחלוקות תנאים ואמוראים מפורש במסכת סופרים אלא ששם מדובר כשלא ברורה הכרעת ההלכה, וזו לשונה "ובכל מקום שנחלקו שני תנאים ושני אמוראים ולא בדיק לן הילכתא כחד מינייהו אזלינן בתר מחמיר", אך מצאנו לגאונים שהכריעו מחלוקות לחומרא אע"פ שלפי כללי הפסק היה צריך לפסוק לקולא כגון ב"ידיו בבית הכסא" וכגון ישיבה על מיטה שיש עליה ספר תורה.

  6. לכאורה אם הזכיר בהודאה זה יועיל לו שאם טעם לא יצטרך לחזור כיון שבדיעבד אולי יוצא בצורה כזו אף שלהלכה מזכירים במקום אחר מ"מ כיון שהזכיר בתפילה די בכך

  7. ברור שלא יצטרך לחזור. ואגב, אני חושב שזה בדיוק מה שהתכוון השואל. הרי הוא כתב במפורש שיש לו כוס, ולכן על פי ההלכה אינו צריך לחזור. אלא שהוא היה צריך לעשות מלאכה לפני שמבדיל בביתו על הכוס. ממילא, אם היה מבדיל באמירת "ברוך המבדיל וכו'" סגי בכך? ודאי שכן!! אז הוא אמר את זה בנוסח אחר. לית מאן דפליג שאין הנוסח מעכב.
    מה הבעיה? שהוא אמר את זה בברכת מודים ובעצם עשה כר' אליעזר? איסור אין בכך כלל (כפי שהזכרתי בתגובתי הקודמת), ולגבי עשיית מלאכה ודאי שיצא ידי חובה בהבדלה זו.

  8. לרב אחד מעיר:
    אם לא התחיל השיבנו, מסתבר שעדיין יכול לומר אתה חוננתנו. האמת היא שלא חשבתי על כך, אבל לכאורה אין בכך כל בעיה. וראייתי לא מהדין בשאלת גשמים שיכול לשאול אם לא התחיל את הברכה הבאה, כיוון ששם צריך לחזור. ראייתי ממה שכתב הלקט יושר שפעם אחת שכח החזן לומר את הפיוט "אהבה" (פיוט הנאמר סמוך לחתימת ברכת אהבת עולם של שחרית) של שבת פרשת שלח, ועל פי הוראת התרומת הדשן אמר את הפיוט לפני שמע ישראל אחר חתימת הברכה.

  9. עוד לרב אחד מעיר:
    אם כבר חתם חונן הדעת, אף שיכול לומר הבדלה אם לא התחיל הברכה הבאה, אבל נראה לי שבכה"ג אין טעם להתחיל "אתה חוננתנו". אתה חוננתנו זהו שבח השייך לברכת אתה חונן. וכנראה בהתחלה אמרוהו במקום אתה חונן. א"כ, יותר נכון לדלג על "אתה חוננתנו מדע תורתך ותלמדנו לעשות בהם חוקי רצונך".

  10. לרב אלעזר שליט"א:
    תאזין להרצאה השלישית (דרך התלמוד לקצר) בקישור הזה:
    http://www.maanelashon.org/seminars/5781-04-02
    כנראה שדבריכם קרובים.
    תמצית הדברים:
    שיטת ת"ק (הבדלה בחונן הדעת) ושיטת ר' עקיבא (ברכה בפני עצמה), היא שיטה אחת שהבדלה היא בברכה של בקשה (אף שעיקרה שבח), אלא שנחלקו היכן לאמרה. השיטה השניה (לא השלישית) היא שיטת ר' אליעזר שאומרים אותה בהודאה.
    לפי זה, תירוץ הגמרא מדוע ב"הביננו" א"א לעשות כר"ע, מתרצת גם מדוע א"א לעשות כר"א, כי שיטתו נדחית לגמרי. אך ביו"ט החל במוצ"ש שיטת ר' עקיבא נדחית מכל וכל, כי אז אין בקשה. מצד שני, בהחלט באה בחשבון שיטת ר"א כי שבח והודאה הם עניינים קרובים.

  11. מה"ת? הרעיון הוא לומר הבדלה בתפילה.
    חוץ מזה, מה שיכול להשלים, מכיוון שעדיין שייך לברכה הקודמת.
    אם בפיוטים שאינם אלא מנהג, מותר להפסיק בין ברכה לברכה, כ"ש בהבדלה המחוייבת מעיקר הדין.

  12. ברוך הבא שנים ממשפחה!
    נכון מה שאמרת ומובא במשנה ברורה שבנוסח הקדום אתה חוננתנו החליף את אתה חונן
    ודאי עדיף שישלים שם את אתה חוננתנו מאשר להתחכם במודים
    אם אתה מכיר במקצת פיוטים וכד'
    בנוסח הקדום פיוטי מלכיות זכרונות ושופרות החליפו את הברכות עצמן
    נותר לזה זכר במנהג אשכנז מערב-מובהק ביום השני של ראש השנה
    וחבל שלא עושים כן גם ביום הראשון.
    וחבל ששאר האשכנזים לא נוהגים כן

  13. שלום לרב אחד מעיר.
    מה שכתבת על אודות הפיוטים, שבמקור רובם החליפו את נוסח הקבע, ידוע לי.
    אני הוא מאיר. פשוט כתגובה ל"אחד מעיר" כיניתי את עצמי "שנים ממשפחה". אז אתה מכירני אישית, וכבר נפגשנו כמה פעמים. אכמ"ל.

  14. השואל כיוון למה שפסק אדמו"ר הצמח-צדק מליובאוויטש בספרו "חידושים על הש"ס" עמוד 34, שהוא אכן כתב כך שמי ששכח אתה-חוננתנו – יכול להשלים בהודאה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל