שאלה:
אדם שקנה בסופר מרקט פירות ונמצאו מקולקלים. האם צריכים להחזיר לו את הכסף מדין מקח טעות. מצד המציאות לא ראינו שיש אנשים שחוזרים ומבקשים החזר, ומן הסתם גם לא תתקבל הטענה, מה ההלכה בזה?
יישר כח על כל פועלכם
תשובה:
שלום וברכה,
בשו"ע מבואר שכדי לבטל את המקח צריך שיהיה מום שהוסכם עליו באותה מדינה. ופירות רקובים ודאי שנחשב למום שהוסכם במדינה, ואם לא ראינו שמחזירים זה לא אומר שלא מקפידים, ואדם שמקפיד זכותו לבטל את המקח.
קנה פירות והתברר שהם מקולקלים, אם ברור שהקלקול היה בעת הקנייה יכול הלוקח לבטל את המקח ולדרוש החזר כספי. ואם הקלקול נעשה בבית הקונה – עבר זמן מסוים – ההפסד על הקונה. ואם יש ספק האם קנה פירות מקולקלים או שהקלקול נעשה אחר הקנייה, המוציא מחברו עליו הראיה – אם שילם הקונה לא יוכל לדרוש החזר כספי ואם לא שילם לא חייב לשלם.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע חו"מ סימן רלב סעיף טז מבואר שלוקח שקנה גבינות ואחר שלושה ימים פתחו את הגבינות ונמצא ריקבון ועיפוש, יש לשאול את עושי הגבינות האם ריקבון ועיפוש נעשה כבר בבית המוכר, המקח בטל ומחזיר המוכר את הכסף. ואם יש ספק מתי נעשה הרקבון – הממע"ה. ביאר הסמ"ע ס"ק לה שאם לא שילם הקונה אינו חייב לשלם, ואם שילם לא יוכל לדרוש מהמוכר שיחזיר את הכסף. וקשה שבבהמה שנטרפה ולא ידוע אם נטרפה בבית המוכר או בבית הקונה יש חזקה של 'כאן נמצאו כאן היו' והחזקה מכריעה שמאחר והמום נמצא בבית הקונה אומרים שטרפה בבית הקונה. ומדוע בגבינות שהרקיבו ולא ידוע היכן נרקבו לא נאמר 'כאן נמצאו כאן היו' ונקבע שהריקבון נעשה בבית הקונה. תירץ הסמ"ע "סתם בהמה אינה נטרפת, וברשות הלוקח נעשה הספק ואמרינן כאן נמצא כאן נתהוה המום, מה שאין כן גבינות דאין להם חזקה, דרוב גבינות כשנתיישנו דרכן להתליע". מבואר שדבר שהרקיב והדרך שירקיב לא אומרים כאן נמצאו כאן היו. אולם הבית יוסף מכח קושיה זו השווה בין בהמה שנטרפה לגבינות שהרקיבו ואם הריקבון נמצא בבית הקונה ויש ספק מתי נעשה הריקבון, אומרים 'כאן נמצאו כאן היו' והלקוח צריך לשלם עבור המקח. הסמ"ע חולק על דברי הבית יוסף. וכן הערוך השלחן שם סעיף כד כתב שהסכמת הפוסקים כדברי הסמ"ע. ראה עוד ביאור הלכה סימן תרנו ד"ה ועיין גבי אתרוג או לולב שנמצא רקוב.
