ממזרות מדרבנן בנישואי אישה לבועלה

שאלה:

שלום,
אישה שהיא אסורה על בעלה ובועלה, מתגרשת מבעלה ומתחתנת בחופה וקידושין עם בועלה (למרות שנאסר עליה), מה דין ילדי האישה ובועלה? האם הם יהיו ממזרים מדרבנן בשל כך?

תשובה:

שלום רב,

באופן עקרוני אין כאן ממזרות דרבנן. ממזרות קיימת רק כאשר ההורים אסורים זה לזה באיסור עריות, או איסור כרת. איסור לבועל אינו איסור כרת אלא איסור עשה (ראה תוס' יבמות ג,ב ד"ה לפי: ועוד אר"י דדוקא בטומאה דכתיב גבי בעל הוי כעריות דכתיב בלשון לאו לא יוכל בעלה וגו' (דברים כד) אבל בבועל לא כתיב לאו אלא ונסתרה והיא נטמאה (במדב' ה יג)".

לגבי ממזרות דרבנן, זה נאמר רק בממקרה מאד מסויים. ראה ברמב"ם פרק טו מאיסורי ביאה הלכה י': "שלשה ממזרים הם ממזר ודאי וממזר ספק וממזר מדברי סופרים, אי זהו ממזר ודאי זה שבא מן הערוה הודאית כמו שביארנו, וממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קידושין או נתגרשה ספק גירושין, וכיוצא בהן מדברי סופרים, כגון האשה ששמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני הרי הבן ממזר מדברי סופרים".

כלומר, רק במקרה שהגיע בעלה לאחר שנישאה לאחר, וחזרה לבעלה שמדאורייתא היא ודאי נחשבת לאשתו לכל דבר. במקרה כזה בלבד יש ממזרות מדברנן. כי זה חלק מהרתאה כדי שתבדוק היטב אם הוא מת לפני שתנשא לאחר. יש מחלוקת ראשונים לגבי יבמה שנישאה לאחר בלי חליצה האם גם במקרה כזה יש ממזרות דרבנן. מעבר לכך, נדמה לי שראיתי פעם שיטה לגבי נישאה לבועל או לבעל שיש ממזרות דרבנן אבל אני לא זוכר היכן ראיתי, וודאי שזה לא להלכה. להלכה ברור שאין ממזרות מנישואי אישה לבועל למרות שעברה על איסור.