לתרומות לחץ כאן

להשביע את החתן בכתובה

שאלה:

בס"ד
שלום וברכה,
אצל הספרדים יש מנהג שהחתן נשבע לכלה שלא לעבור על האמור בכתובה וכו'
ישנו זוג העומדים להנשא שהחתן ספרדי והכלה לא, והיא מעוניינת שלא ישבע, אם אפשר. השאלה היא האם השבועה היא מזכויות האשה, וכיון שמחלה מחלה, או המנהג לחייב את הבעל בכל אופן
כמדומה שהרב אליהו בר שלום משיב אצלכם – אולי כדאי להפנות אליו

תשובה:

שלום וברכה,

הרב אליהו בר שלום לא משיב באתר.

לגבי מנהג הספרדים יש בזה מנהגים חלוקים, יש שנהגו להשביע את החתן ויש שלא נהגו. לא בכל קהילות של עדות המזרח המנהג שווה בדבר זה. מרן הרב עובדיה נקט שצריך להישבע. ולאחרונה הרבנים הגאונים הרב עמאר והרב מאזוז הדפיסו כתובה ללא שבועה. וברור שהשבועה היא מזכויותיה של הכלה ואם הכלה מוותרת אז יש להקל גם לנוהגים להישבע.

בהצלחה.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. בס"ד
    אני שומע את מה שהבאתם מהרב עמאר והרב מאזוז
    אבל הטענה ש"ברור שזו זכות האשה ויכולה למחול" אינה מבוררת, שהרי יש צד גדול לומר שהשבועה היא כעין חרם דרגמ"ה אצל הספרדים, וכמו שלא מהני מחילתה אצל חרם דרגמ"ה ה"ה הכא.
    כעת נאמר לי שכן טען הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל שלא מועילה מחילתה ושיש אומרים כן בשם הגרי"ש אלישיב למנהג הספרדים
    ישר כח

  2. אין קשר בין מנהג השבועה לחרם דרבנו גרשום.
    לא ידועה לי דעתם של מרנן הרב בן ציון והרב אלישיב. לפי הבנתי הם סוברים שאם יש מנהג יש לקיים את המנהג ולא תועיל מחילה, וכך היא דעתו של מרן הרב אלשיב שלא לבטל מנהגים בשום צורה. אבל ספרדי שלא ידוע לו שיש מנהג במשפחתו מותר לו לא להישבע, וכ"ש שאם יש מחילה מהאשה שיכול להימנע מהשבועה.

  3. בס"ד
    עם כל הכבוד אינני מבין דברי הרב המשיב.
    ביסוד חרם רגמ"ה נאמרו הרבה טעמים, ונחלקו הפוס' אם מועיל מחילה, עי' ד"מ וב"ש סי' א שלא מהני מחילתה לישא אשה על אשתו, וזו הדעה הרווחת, ודעת הכנה"ג שם שמועיל. ראה סיכום יפה באבני עזר ח"א סי' ב שתולה בטעמי התקנה
    ואני שואל אולי בדיוק אותם טעמים שהובילו את רבנו גרשום להחרים על העושה כך וכך, הם הם שגרמו לחכמי הספרדים להנהיג כך לא מכוח חרם אלא מכח מנהג לאלצו לישבע על כך
    ואם לא מהני מחילה על חדר"ג כיון שראה לנכון שלא יהיה תלוי באשה דווקא, הוא הדין והוא הטעם לגבי מנהג הספרדים להשביע על כך, מאותם טעמים ממש
    לכן הצעתי תחילה להתענין אצל חכמי ספרדים שמן הסתם יודעים יותר שורש המנהג וטעמו

  4. שלום, רבנו גרשום תיקן שלא לשאת שתי נשים, ולא מועילה מחילה על החרם. ואין בזה קשר לשבועה של הכתובה. בכמה מקומות נהגו להישבע על הכתובה, נאמרו בכך טעמים שונים, והעיקר הדבר משום שלא לשאת שתי נשים, שלא התקבל החרם אצל הספרדים, אבל לא הייתה תקנה להישבע והשבועה לא נתקנה רק על זה.
    לא ניתן להכליל את כל הספרדים שנהגו להישבע. אני לא עוסק בחקר מנהגים, אני יתן לך את הכבוד לעסוק בנושא. אני רק חקרתי את ההווה וראיתי שמשפחות גדולות וחשובות בציבור הספרדי לא נשבעים. למשל: משפחה החשובה של התימנים שאני מכיר לא נשבעים. משפחות חשובות ממרוקו לא נשבעים, וכן מעדות נוספות. הרב מאזוז מתנגד לשבועה זו. חמי זצ"ל [מגדולי הספרדים] לפני למעלה משלושים שנה הדפיס כתובה ללא שבועה עבור הנוהגים שלא להישבע.
    אתה מגיע מנקודה שיש חובה להישבע ואז אתה מסתפק כשהאשה אשכנזיה מה לעשות. אבל מאחר והמציאות שאין מנהג ברור, ואין בכך הלכה פסוקה שצריך להישבע, והחתן אין לו מנהג ברור יכול להימנע משבועה לכתחילה.

  5. הערת אגב: על השתלשלות תקנה זו, טעמיה, נוסחאותיה, ואם בכלל יש בשבועה זו תוקף והערעורים השונים עליה, כדאי לעיין בס' משנת האישות להגאון רבי משה קליין שליט"א, שם נכתב בזה בהרחבה רבה. ירוחם.

  6. בס"ד
    ישר כח. עיינתי שם בסוף פרק חמישי שמביא מדברי הפוס' האם מועילה מחילת האשה. וכ' שמהר"י בן לב מסופק אם תלוי באשה או צריך גם רשות בית דין. ושם בשם מחנ"א שאם אין מנהג ברור לסמוך על מחילתה יש לחוש לספקו של מהריב"ל
    אמנם הנידון שם בבעל שכבר נשבע האם תועיל מחילתה, אבל לפי הטעמים במהריב"ל נראה שספקו נוגע גם לענין לכתחילה, האם תלוי בה או בבית דין
    ושוב, הכל רק לקהילות שאוחזות ממנהג זה להשבע במחולט, כמו שהורה הגרע"י והגרב"צ כידוע
    ברוכים תהיו

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל