מתנות לאביונים – לחץ כאן

חיבוק ונישוק – אח מאומץ

שאלה:

מישהי שאלה אותי, ואני רוצה להעביר את השאלה אליכם.
בע"ה בעוד כמה זמן אולי יגיע אלינו אח מאומץ ויגור איתנו בבית, ורציתי לדעת אם אני יכולה לחבק אותו, אני מאוד פתוחה עם אחים שלי וכל היום משחקים ביחד וכאלה, אני לא רוצה שירגיש בחוץ…
אצטרך לשמור מולו צניעות כמו אדם אחר? ולשיר מותר?

תשובה:

מגיל 9 אסור לחבק ולנשק אותו [כאשר זו בת מאומצת האיסור לבנים הוא כבר מגיל 3].

תזכו למצוות רבות, אין חסד גדול מזה!

שבוע טוב.

מקורות:

עי’ שו”ת ציץ אליעזר (ח”ו סי’ מ פרק כא, וח”ז סי’ מד-מה) ושו”ת אגרות משה (אהע”ז ח”ד סי’ סד סע’ ב) ומדבריהם שם משמע שאם המאומץ אינו יודע כלל שהוא מאומץ יש מקום להקל בזה עכ”פ כאשר אין זה חיבוק של חיבה ממש, אולם גם לדבריהם אין היתר זה רק כאשר המאומץ אינו יודע, והיינו באופן שאימצוהו כשהיה קטן מוטל בעריסה, אך אם המאומץ יודע על כך שהוא מאומץ אין להקל בזה ואיסורו בזה הוא כשאר כל העריות שבתורה, ואף על דבריהם חלקו רוב הפוסקים עי’ ספר זכרון עקידת יצחק (לר”א בריזל זצ”ל) שנכתב על נושא האימוץ והביא שם דעת הפוסקים בזה והאריך מאד והביא שם את חתימת הדובב מישרים והקהילות יעקב והגר”ע עטיה זצ”ל שכן הלכה שאסור בהם החיבוק והנישוק כמו כל ילד זר אחר, וכן הכריעו הגרש”ז אויערבאך (פ. אברהם סופר, קובץ המעיין תשנד קובץ ד עמ’ 29 ואילך) והגרי”ש אלישיב זצ"ל (קובץ הנ”ל).

שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מד

(א) בקשר לדברי בקונטרס היחוד פרק כ"א על אודות יחוד עם בן או עם בת מאומצים מעיר כתר"ה דאין להביא ראיה מדברי הלבוש די"ל דכוונתו דאין דרכה לבוא עמו לידי הרגל עבירה מפני איזה טעם שהוא כמפורש אצל רבותינו לכן אין בזה משום יחוד אבל לא בא לחדש שום דבר אלא להסביר את הידוע ע"כ. ולפענ"ד פשטות דברי הלבוש מוכיחים שכוונתו כמו שהסברתי בספרי שם דבא על כך בהסבר מיוחד ולומר דגוף ההיתר הוא מזה גופא בהיות דאין דרכה לבא עמו לידי הרגל עבירה ומתוך זה גופא דמצויה עמו תדיר ומגדלת אותו ביחסי אם ובן, וה"ה האב עם בתו, וכמבואר ביתר הסבר בספרי שם, דאם כוונתו אל הטעם מפני דאהנו בה אנשי כנה"ג וכו' לא היה נמנע הלבוש מלפרש זאת, כדמצינו שפירש בכזאת בסי' כ"א סעי' ז', וכך הבאתי גם משם ספר יפה ללב שפירש נמי בכוונת הלבוש שזה טעם מיוחד ונוסף אל הטעם דאהנו ביה אנשי כנה"ג שהזכיר בסי' כ"א לענין חיבוק ונישוק, ואולי סובר הלבוש בכלל דהטעם של דאהנו ביה הוצרכו רק בשם אבל בכאן לא צרכינן לכך דיש טעם יותר פשוט מפני שאין דרכה וכו' וכנ"ל.

שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן סד

במי שמגדל יתום או יתומה שאשכחן שהוא מצוה גדולה, וכן מה שהרבה אינשי שלא זכו לבנים משיגים בן ובת ומגדלים אותם באופן שלא ידעו כלל הרבה שנים עד שיגדלו שאינם אביהם ואמם ממש, ויש שאין רוצים לגלות להם כלל אבל זה הוא דבר אסור דהא אפשר שישאו קרוביהם האסורות להם וכו' עכ"פ כשעושין כדין ודאי צריך לדון בדבר היחוד אף שנקל בזו מפני הסתם והצורך גם עד בת ח' וט' הא מגדלין אותן כל השנים כמו בן ובת ממש, והיחוד הוא יותר מוקשה מהחיבוק ונישוק דאין זה דרך תאוה וחיבת ביאה אלא דרך חיבוק ונישוק לבניו ובנותיו שלא נאסר כדאיתא בש"ך יו"ד סימן קנ"ז סק"י ומשמע שם דליכא איסורא כלל, ומשמע מסוטה סוף דף מ"ג מהא דא"ר יצחק א"ר יוחנן משום ראב"י חורגתא הגדילה בין האחין אסור לינשא לאחין דמתחזיא כי אחתייהו, דלא היה היכר בהנהגת האב עם החורגתא מהנהגתו עם בתו, ואם לא היה נוגע בה ולא היה מתייחד עמה כמו עם בתו היה זה ניכר לעלמא דהא דוחק לומר דהוא דמתחזיא לאלו שרואין רק שהיא נמצאת שם בבית יאמרו שהיא בת להאב ואחות להאחין, וכי יסברו כן גם על משרתת שכורה כמה שנים אצלם שאסורה לינשא לאחין שא"כ משמע שהוא דוקא מחמת שמתנהג עמה כהנהגת האב עם בתו ממש ואם היה זהיר מלהתייחד עמה שלא כהנהגת כו"ע עם בתם היה זה היכר גדול שאינה אחותם ולא היה שייך לאסור, והגמ' דמסיק דאין הלכה כן הוא משום דקלא אית לה למלתא הוא מידיעת בני העיר שבשעה שנשא את אשתו זו היה לה בת שקבל עליו לזונה ולפרנסה ולהשיאה כמו לבתו שמהם ידעו אף האינשי הנולדים והבאים אח"כ להעיר, אבל גם הם סברי שהנהגת האב עם החורגתא היתה כהנהגתו עם בתו ממש, ודוחק לומר דאיירי באיש עבריין לאיסור יחוד, ולכאורה הא תמוה זה. וצריך לומר דיירא מאשתו שתהא חושדתו שבחזרתה תחקור ותדרוש לבתה ולהיתומה ויגלו לה שלכן מאלו שנמצאין בבית תדיר עמו ועם אשתו אין לאסור אף אם נזדמן איזה זמן קצר שלא היתה אשתו ונשאר הוא לבדו עם בתה ועם היתומה שמגדלין וכן להיפוך אם היא נשארה זמן קצר עם בנו ועם יתום שמגדלין. ואם מתה אשתו בעצם יש לו ליזהר שלא יתייחד עם בתה ועם היתומה שמגדלין, ומה שיש שאין נזהרין אולי סומכין מפני הדחק ע"ז שכיון שמגדל אותה כבתו לא ירצה לקלקלה מצד שרוצה בטובתה, וכן כשהוא מת ונשאר בנו מאשה אחרת אצלה לא תתפתה לו כיון שרוצה בטובתו, אבל ודאי אין לסמוך ע"ז וצריכין ליזהר שלא להתייחד עם אלו שמגדלין.

Join the Conversation

2 Comments

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל