שאלה:
מעשה שאירע באב שעמד ליד חנוכיה מסוימת ובירך על מנת להדליק בה, ואשתו אמרה לו כשבא להדליקה, זה החנוכיה של הבן ואתה צריך להדליק בחנוכיה אחרת שבה הדלקת בשאר הימים.
האם הברכה חלה על החנוכיה הזו, שבא להדליקה, ולמעשה זה לא החנוכיה שלו כי בנו מדליק בה, והוא כששמע את דברי אשתו, שינה והדליק את החנוכיה הרגילה. האם הברכה חלה על החנוכיה השניה שבה הדליק בפועל, כי הרי תיכנן ובירך על חנוכיה הראשונה. וכמו בשופר שבירך על שופר מסוים, וההיה לפניו אחר שצריך לחזור לברך
תשובה:
לכאורה היינו הך כמו שופר, אלא שיש לדעת שגם בשופר יש שחלקו על הוראה זו, ראה כף החיים סי' תקפה ס"ק טו,לז, ולכן הוא בכלל ספק ברכות ויש להמנע מלברך שוב, ועדיף לשמוע הברכות מאחר, או פשוט כן להדליק חנוכיה זו… זו ודאי העצה לכל הדעות, שהרי גם אם יברך שוב נמצאו ברכותיו הראשונות לבטלה.
