שאלה:
זכור לי שראיתי לפני מס' שנים שישנה מחלוקת האם השיעור של עד שתכלה רגל מן השוק הינו שיעור מתי צריך/ניתן להדליק או כמה זמן זה צריך לדלוק. האם הרבנים מכירים מחלוקת שכזאת?
לכאורה עלה בדעתי ראיה שיש ענין שידלק כל הלילה משני סיבות.
א) הרי מדליקים זכר למנורה וכך הרי היה בביהמ"ק
ב) מזוזה בימין נר חנוכה בשמאל ובעה"ב בטלית מצויצת באמצע. זה שייך (לפחות למדליקים בצה"כ) רק משיכיר. לפני כן זה לא זמן ציצית. מה אומרים הרבנים על כך?
תשובה:
שלום וברכה
אלו שני ביאורים בגמרא, ולהלכה שניהם אמת כמבואר בשו"ע סי' תרעב סעי' ב. [וז"ל: שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה, שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא. הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור. ואם נתן בה יותר, יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן. וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן. הגה: יש אומרים שבזמן הזה שמדליקין בפנים אין צריך ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (דעת עצמו וטור בשם תוספות). ומכל מקום טוב ליזהר גם בזמן הזה. ומיהו הני מילי לכתחילה; אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה. ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין.]
למעשה אין לחדש הלכות מעבר למה שקבעו חכמים… גם הסברא שאתה אומר שצריך משיכיר אינו בהכרח, לא כתוב שצריך להיות בזמן חיוב ציצית, העיקר להזכיר את ענין הציצית…. אדרבה מצינו שההדלקה היא בלילה בזמן שאין חיוב ציצית.
