תרומות – לחץ כאן

הזכרת חנוכה ופורים במעין שלוש

שאלה:

עלה בדעתי רעיון כי סיבת אי הזכרת מעין המעורא בחנוכה ופורים בברכה מעין שלוש היא כי ניתן לקצר בבקשות כמו רצה והחליצינו ביום השבת הזה או זכרנו לטובה/שמחנו ביום פלוני הזה. מעין רצה ויעלה ויבוא. אך לא ניתן לקצר במתן הודאה ושבח. כשמודים צריך שיהיה הודאה שלימה ומלאה. ומשכך לא ניתן ליצור מעין "על הניסים"

תשובה:

זכורני שראיתי פעם טעם זה בספרים.

 

יש עוד שני טעמים מפורסמים:

 

האחד, שעל הניסים זוהי ברכה הנאמרת כחלק מברכת ההודאה, ובמעין שלוש אנחנו רק משבחים אך לא מודים. טעם נוסף ידוע בשם הגר”ח מבריסק, שבברכת מעין שלוש לא מציינים “הזכרות” אלא רק “ברכות”, על הניסים אינה חלק מהברכה ממש, אלא רק הזכרה, ואילו יעלה ויבוא הוא ברכה ממש, והראיה, שהרי אדם ששכח יעלה ויבוא ונזכר לאחר ובנה ירושלים קודם שהתחיל ברכה רביעית, אומר שם נוסח של ברכה ממש. וראה עוד כאן על מקור הדברים.

 

מקורות:

טעמים אלו כתבו הגר"א בסי' ר"ח סי"ב והאליהו רבא סי' תרפ"ב סק"ב הובא בשער הציון שם סק"ג. ובהגדה של פסח מבית לוי הובא בשם הגר"ח מבריסק שביאר את טעם הדבר מפני שברכת מעין שלש היא מעין הברכות שבברכת המזון ולא מעין האזכרות, ואף על פי כן את שבת והמועדים מזכירים מכיון שהדין הוא שמי ששכח לומר רצה או יעלה ויבוא ונזכר לאחר שגמר ובנה ירושלים אומר שם ברכה מיוחדת להזכיר את השבת, וכיון שנתקנה ברכה עליהם אף שהיא רק לשוכח יש להזכירם בברכת מעין שלש אך בעל הניסים של חנוכה שאינו ברכה כלל לא תיקנו להזכירו בברכת מעין ג'.

דברי הגר"א: אבל כו'. דאף בבה"מ א"צ להזכיר מצד הדין כמ"ש בפ"ב דשבת אלא מצד המנהג משא"כ כאן שאין מנהג כלל וע' תוס' שם:

ובתוס' שם במסכת שבת דף כד עמוד א' מבואר הא שמזכירין את חנוכה בברכת ההודאה מפני שאמירת על הנסים אין גדרה כתפילה ובקשה וכל כדומה אלא כהודאה ונתינת ושבח וזה לשונו: "מזכיר בהודאה. דעל הניסים הודאה היא ולא תפלה:" ומה שיעלה ויבוא אומרים בברכת בונה ירושלים גם כן הסביר התוס' משום שהם תחנונים ובקשה, וזה לשונו: "בבונה ירושלים. כמו בר"ח שאומר יעלה ויבא בבונה ירושלים ומשום דיעלה ויבא היא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה ובי"ח תיקנוה בעבודה שהיא תפלה להשב ישראל לירושלים:" וכלומר ששייך לבנוננה ירושלים מפני ששם מקום התפילה הכללית בברכת רחם ששני הברכות קודם הם הודאה על הארץ ועל המזון וכעת המקום לתפילה ובקשה ויעלה ויבוא אינה רק אמירה והזכרה גרידא אל גם בקשה ותפילה. ומשום כך מבין הגאון שיש חיוב גמור להזכיר אותם מצד הדין בתורת תפילה וכחלק מברת המזון שיש בה גם ענין ודין להתפלל ולבקש וצריך לבקש מעין אותו היום של ראש חודש. אמנם בחנוכה ופורים שאומרים רק הודאה אין חיוב להזכיר הודאה בברכת הזמון והרי זה רק מנהג טוב לומר גם הודאה אך אין זה מעיקר דיני הברכה.

וכך נאמר שם בהגדה של פסח מבית לוי עמוד רלג יש לבאר מפני מה בברכה זו תקנו חכמים להזכיר מעין המאורע אחרי ובנה ירושלים לפני סיום הברכה ואילו בברכת המזון תקנו לומר בתחילה יעלה ויבוא ורק אחר כך ובנה ירושלים ועוד צ" למה אנו מזכירין בברכה זו שבת ורגלים וראש חודש ואין אנו מזכירין בה פורים וחנוכה כמו שהתקינו לומר על הניסים בברכת המזון. ונראה לומר דהנה ברכה זו תקנוה חז"ל מעין הברכות שבברכת המזון מזון ארץ וירושלים ויותר אין רשאים להוסיף בה, והדין הוא דאם שכח לומר על הניסים בחנוכה ופורים אינו חוזר לברך, אם כן הזכרת חנוכה ופורים בברכת המזון אינה אלא הזכרה בעלמא ולא קבעו בהן דין ברכה לעצמן. ולכן אין מזכירין אותם בברכה זו שיסודה הוא רק מעין הברכות שבברכת המזון וכמו שכתב רבינו יונה בברכות דף כט עמוד א' דלהכי אין יכול לומר תפילת הביננו במוצאי שבת משום שריך לומר בה הבדלה ולהבדלה בתפילה לא תקנו ברכה בפני עצמה אלא שהיא הזכה בלבד בברכת חונן הדעת, ואם היו אומרים הבדלה בהביננו היה נראה שהיא ברכה לעצמה. עיין שם. אבל בשבת ורגלים וראש חודש אם שכח לומר רצה או יעלה ויבוא תקנו חז"ל ברכה מיוחדת לאומרה אחר ובנה ירושלים, ונמצא שאינם הזכה בלבד אלא שיש עליהם דין ברכה אחרי ובנה ירושלים, ולכן אנו מזכירים אותם גם בברכה זו כיון שהיא שוב מעין ברכה שבברכת המזון, ולכן גם מקומה אחרי ובנה ירושלים.

 

Join the Conversation

2 Comments

  1. בגמרא משמע שגם בברכת המזון הזכרת מעין המאורע בחנוכה ופורים אינו חובה (קצת משמע שם שבתפילה זה כן חובה. אבל לא לגמרי ברור לי). אז למרות שכן נהגו להזכיר בברכת המזון, לא חשו להזכיר גם בברכה מעין שלש.
    הערה על דברי השואל: מי ששכח בברכת המזון, אומרו ב"הרחמן" בדרך בקשה. מה היה מניע ממסדרי הברכות להנהיג כך גם במעין שלש?

  2. זו לא שאלה, שכן לא זו הצורה הרצויה והמתאימה, הצורה היא הודיה, זה רק פתרון כדי "לא להפסיד את ההזכרה לגמרי"…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל