שאלה:
הדין בגמ' ובפוסקים "עד שתכלה רגל מן השוק".
היום בהלכה ההתייחסות היא שמותר להדליק אפילו עד לפני עלות השחר (כמובן בדיעבד) למה? כי הרגל מן השוק בימינו לא כלה.
האם יש הבדל בין המקומות, כי נשמע מהפוסקים שבזמנינו מדליק והולך כל הלילה.
לכאורה גם בזמן חז"ל היו מיעוט שאולי היו עד לפני בוקר.
תשובה:
שלום וברכה
למעשה יש כאן שני ענינים שאינם קשורים, יש הנדון מהו שיעור עד שתכלה רגל מן השוק בזמנינו, האם הכל נשאר כמו בימי חז"ל או שבזמנינו עד 21:00-22:00 הוא כמו בזמנם בחצי שעה שאחר צאת הכוכבים, אבל זה אינו נוגע לנושא שהזכרת. בשו"ע בסוף סי' תרעב פסק, שגם לאחר שכלתה רגל מן השוק, מי שלא הדליק עדיין מדליק והולך עד עלות השחר, ובמשנה בררה שם ציין שאינו מדליק בברכה אלא אם כן בני הבית ערים ורואים את ההדלקה אבל אם הוא לבדו, ידליק ללא ברכה, כיון שאין פירסום הנס בחוץ.
א. והדין של הש"ע שמדליק כל הלילה לא מופיע בגמ'?
ב. הדין של כלתה רגל מן השוק הינו מצוה מן המובחר ועד עלות השחר פחות מזה?
זה מעבר למצוה מן המובחר, כך הוא זמן קיום המצוה מעיקר הדין, ומדברי הרמב"ם מדייקים שאין להדליק אחר כך, אלא שלהלכה זמנה בדיעבד כל הלילה.
השאר תגובה