שאלה:
אדם שרושם פטנט על שמו, ואחר העתיק את מעשיו ומוכר אף הוא כמוהו, האם ניתן לתבוע אדם זה בבית משפט, או שאסור.
האם ע"פ דין תורה יש משמעות לפטנט, או שזה נכנס לנידון הרגיל של בעלות על יצירה והשגות גבול, וא"א לכופו להפסיק [מאחר שיש דעות המתירות]. ולפי"ז אין טעם שאדם ישקיע ברישום פטנט בכלל.
בהנחה שאסור לתבוע בבית משפט, האם מותר לכה"פ לשלוח מכתב התראה מעו"ד שאם לא יפסיק יתבעוהו בבית משפט, אף שזה לא נכון.
תשובה:
שלום וברכה,
יש תביעה על פטנט בבית דין, בית דין יכולים לאסור על המעתיק להפסיק את ההשתמשות שלו. בכל מקרה אין היתר לתבוע בערכאות ללא קבלת היתר מבית דין. ולכן יש לתבוע בבית דין תחילה.
מותר לשלוח מכתב התראה למעתיק שאם לא יפסיק יתבע בבית משפט, אבל אסור לממש את האיום ורק שיהיה כהתראה בלבד.
בהצלחה.
מקורות:
הרבה יש להאריך בהתקת פטנט וההתקה של זכויות יוצרים ראה מאמר של הגאון הרב שפרן בעלון המשפט גיליון מספר 39. גם החולקים על זכויות יוצרים מודים שאסור לרדת לאומנות של חברו. וראה בדברי מלכיאל ח"ג סימן קנז שאסר להשתמש ברישון של אדם שקיבל זיכיון של מכיירת מים מהממשלה, וכ"ש בנידון דידן. וגם אם נאמר שיש חולקים ומתירים להעתיק פטפנט מותר לבעל הפנטנט לאיים עליו מהליכה לבית משפט כיון שיש סוברים שהצדק איתו.
לגבי עצם האיום: בשו"ע בהלכות עדות סימן לד סעיף כ, מבואר שהמאיים בפני רבים שימסור לערכאות, נפסל לעדות, שכיון שאיים בפני רבים שניכר שיעשה כן. אבל איום בינו לבין חברו, והמטרה היא להציל את עצמו – אין איסור. ומאחר ויש שיטות שיש בעלות על הפטנט זכותו לשמור על זכותו על ידי האיום, אך אין ליישם את האיום בהליכה לערכאות.
