ערב בנתינת צ'קים לגמ"ח

שאלה:

שלום וברכה
לחמותי הרבנית ז"ל היה גמ"ח, היא היתה מלוה 5000 ₪ בתשלומים של 500 ₪ לחודש, תמורת עשרה צ'קים, וכל חודש היא היתה מפקידה צ'ק אחד, חוץ ממקרים חריגים.
אחד המקרים האלה התברר לי אחרי פטירתה, שלקחתי לידי את הגמ"ח, וראיתי שם 2 צ'קים שעבר כמה חודשים והם לא נפרעו.
התקשרתי לבעל הצ'קים ובקשתי ממנו לשלם את הצ'קים, הוא אמר לי, שאחיו לקח הלואה, ולא היו לו צ'קים, והוא נתן 10 צ'קים במקומו, והם עשו תנאי אם הרבנית, שהיא לא תפקיד את הצ'קים, אלא כל חודש אחיו יבא וישלם, ויקבל את הצ'ק בחזרה, והוא טען פנה לאחי הוא חייב את הכסף.
פניתי לאחיו שאמר שהמצב שלו קשה והוא לא יכול לשלם, חזרתי לבעל הצ'קים ואמרתי לו: חמותי הלוותה על סמך הצ'קים שלך, ויש לך דין ערב, שלם את הצ'קים, בתחילה הוא ענה, אני לא נקרא ערב, לבסוף הוא ענה אני אדבר עם אחי וכו', וגם אני מחכה לישועה.
השאלה היא:
א. האם אני צודק שיש לו דין ערב כיון בלעדיו היא לא היתה מלוה, והוא חייב את הכסף.
ב. אם נאמר שיש לו דין ערב כטענתי, האם כיון שהיה תנאי לא להפקיד את הצ'קים ונראה שבגלל התנאי שביניהם חמותי לא הפקידה אותם וחיכתה לישועה, זוהי סיבה לאסור להפקיד אותם.

תשובה:

שלום וברכה, הצ'קים שנתנו לגמ"ח הם ערבון על ההלוואה, ואם הלווה לא פורע את ההלוואה רשאי הגמ"ח להפקיד את הצ'קים לפירעון החוב. ואין אפשרות לבעל הצ'ק להתחמק מתשלום ההלוואה.

בהצלחה. 

מקורות:

הגמ"ח לקח צ'קים כערבון על החוב. הגמ"ח הלווה על תנאי שיתנו לא צ'קים ואם הלווה לא פורע את החוב רשאי הגמ"ח להפקיד את הצ'קים. התנאי היה שהגמ"ח לא יפקיד ישירות את הצ'קים אלא ידרוש פירעון מהלווה במזומן, אבל ודאי שאם הלווה לא פורע יש להפקיד את הצ'קים.