שאלה:
שלום
אמא שלי לא ידעה את ההלכה וריסקה אבוקדו כמה שעות לפני סעודה שלישית ולא לאלתר.
האם בדיעבד מותר היה לנו לאכול בשבת את זה?
ובכלל, אי ידיעת ההלכה, נחשב כשוגג או מזיד?
תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה
אי ידיעת ההלכה היא בהחלט שוגג, אבל גם בשוגג התירו רק בשעת הדחק. כמובן שאם אמך תעלב וכו' אין להמנע, אבל אם אתה יכול במקרה כזה פשוט לא לאכול בלי להגיד כלום, זה מצויין.
מקורות:
על ריסוק אבוקדו בשבת ראה כאן.
למה זה אסור? אין זה משהו כזה שבמחלוקת הפוסקים במעשה שבת מותר? והרי כאן יש דעה שאומרת שטחינה אסורה רק בירקות לבישול. או שבריסוק כ"ע מסכימים שאסור בהכל ורק בחיתוך דק זה המחלוקת?
על פי הרמב"ם (פ"ז מהלכות שבת), "שהטוחן, לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים הרבה", ריסוק האבוקדו בשבת, כמו גם ריסוק בננה, ספק בכלל אם נחשב טוחן, שהרי גם באבוקדו וגם בבננה מתקבל גוף אחיד עם מרקם שונה ולא חתיכות חתיכות, ואם איני טועה, זו סברת הרב ניסים קרליץ להתיר בספר חוט שני (בלי נדר אבדוק את המקור לעומק)
אבל על כל פנים ואיך שלא יהיה, מלאסור לעשות ריסוק אבוקדו בשבת אלא בשינוי גמור ועד לאסור הנאה ממעשה שבת בדבר שכל כך שנוי במחלוקת הפוסקים באופן ברור וניכר, המרחק עצום ולא ברור לי הצד להחמיר שלא להנות ממעשה כזה, בפרט שמדובר בנושא מורכב ועדין כמו שלום בית (ואני מדבר מניסיון אישי) כפי שהתייחסתם יפה בתשובה.
אני מאמין שכמו שהאתר משמש רבים מתלמידי חכמים נפלאים ועצומים כמותכם, כך גם הוא משמש בעלי תשובה בתחילת דרכם שכל חומרה (בפרט כזו שרבים לא ינסו אפילו להחמירה וזה מאוד מגובה הלכתית כמו שאני הקטן ציינתי רבות בתגובותיי) עלולה להביאם לידי מפולת ועכירות יחסים בין הורים לילדיהם ובין בעל לאשתו וכן על זו הדרך)
לפי המקורות שציינתי בריסוק מרוחק מהסעודה לכל הדעות אסור, אבל יכול להיות שנשמטו ממני דעות מסוימות.
אני לא מצאתי לעת עתה להתיר ריסוק אבוקדו בשבת שלא לאלתר ושלא בשינוי, ובדקתי עתה גם בספרי המלקטים, ראה פסקי תשובות שכא טו וגם לא הביא.
ראה דעת האגרות משה (או"ח ח"ד סי' עד טוחן אות ב') שכתב שאין איסור טוחן אלא בדבר שנעשה פירורים ורסיסים, אבל בריסוק בננה (והוא הדין באבוקדו רך) אין משום איסור טוחן, כיוון שנשארת חתיכה אחת אלא ) לבין בננה שנשארת חתיכה אחת.
עוד ראה נא (בדגש על הסייפא) בפסקי תשובות אורח חיים סימן שכא אות יד:
ומי שעבר וחתך פרי או ירק דק דק זמן מופלג מהסעודה, לדברי המשנ"ב (סקמ"ה) בשם חיי אדם (כלל י"ז סעי' ב') קרוב הדבר לומר שחייב חטאת, והמאכל שהכין אסור באכילה, אך יש המפקפקים בדבריו, לכן אם היה שוגג או שטעה בדין, ודאי המיקל לאכול מאכל זה, שפיר יש לו על מי לסמוך.
עוד ראה באור לציון חלק ב' פרק מז עמוד שטז סעיף כז שמתיר לרסק אבוקדו ע"י מזלג ולא ציין ולא הזכיר כלל לשון לאלתר…
עוד ראה נא פסקי תשובות הערות סימן שכא הערה 167
בערוה"ש (סעי' ט'): ראיתי מי שכתב דאם חותכים בצלים שתיים וג' שעות קודם הסעודה קרוב לחיוב חטאת, ותמהני אטו ליכא רבותינו המתירים לגמרי, תוס' רא"ש ורמב"ם (ע' ב"י), דדווקא לבשל אסור" וכו', וכן תמה על דברי החיי"א בשביתת השבת (טוחן, בפתיחה סק"ה), מאידך יש לציין לשו"ת לבושי מרדכי (תליתאה סי' קס"ז) שמביא דברי החיי"א וכותב "וטוב הורה", וגם הוא הקפיד על כך (כשהיה מעשה באחד שחתך שלא לאלתר, ומשמע אפילו בשוגג), ובקצוה"ש (דלהלן) דנראה דכיון שבשו"ע נפסק לאיסור ולא הביא שיטות הראשונים המקילים, לכן נקט לאסור אכילתן.
עוד ראה נא פסקי תשובות הערות סימן שכא הערה 168
קצוה"ש (סי' קכ"ט הערה ה'): דנראה כוונת החיי"א בשעשה כן במזיד, וגם חזי לאצטרופי דעת הגר"א (המובא במשנ"ב סי' שי"ח סק"ו) דלעת הצורך סמכינן בשוגג ארבי מאיר להתיר אכילתו, וכ"ש בנידו"ד, ובשו"ת מגדנות אליהו ח"ב סי' קי"ד דשפיר חזי לאצטרופי דעת השלחן עצי שיטים כל שחזי לאכילה גם ללא טחינה ליכא איסור טחינה לבו ביום, אפילו בשביל לאחר זמן (וראה גם לעיל הערה 153 בשם הפמ"ג בהסבר דברי המג"א), עיין שם, ועוד חזי לאצטרופי דעת הטור שאין בזה איסור דאורייתא אלא 'דומה לטוחן'.
וחושבני שלאחר הראיות הרבות הנ"ל אין מקום לאסור הנאה בדיעבד מצד מעשה שבת.
בכבוד רב, שגיא שמע.
לא דייקת בדברי האגרות משה, שאכן צויין בהפנייה שעשיתי בתשובה, למעשה הוא מתיר רק סמוך לאכילה, יישר כח על הדברים.
אכן בתשובתו כותב בפירוש להתיר לרסק לתינוקות לפני האכילה, אבל פשוט לי מעיון היטב בתשובה שלו שכתב זאת רק לרווחא דמילתא ופשוט שכוונתו שם שאין בזה טוחן כלל כפי שכותב בלשונו "ואין זו טחינה".
ומילא אני שאיני תלמיד חכם עדיין, אבל הסכימו עימי מורי ורבותי שהם תלמידי חכמים אמיתיים שכך מובן בדבריו זצ"ל.
ישר כח!
אין ספק שכך היא סברתו, אבל אינני בטוח שפסק כך לדינא אחר שחוזר כמה וכמה פעמים בתוך דבריו על הנושא של סמוך לאכילה.
אני מבין.
אבל על כל פנים לעניין הנאה ממעשה שבת אכן נראה שיש להקל..
מסכים.
השאר תגובה