שאלה:
שלום
סיר בשרי (מסתמא לא ב"י) שבושל בו בטעות מרק חלבי, האם יש דרך להתירו?
נ.ב. הסיר ישן ודבוק בו שומן ועוד באופן שא"א להסירו.
תודה
תשובה:
זה שהסיר אינו בן יומו זה לא קשור לנושא, זו רק סיבה להתיר את המרק באכילה, אבל כדי להתיר את הסיר הוא טעון הגעלה, אם לא ניתן לנקותו ניתן להכשירו על ידי ליבון, אבל זה מורכב ולא ניתן לבצע בדרך כלל בבית. בשעת הצורך שלא ניתן לנקותו לגמרי, תנקו כמה שאפשר, ואז תכניסו לתנור נקי וריק שלא היה בשימוש 24 שעות ותחממון אותו על חומו המירבי חצי שעה כאשר הסיר הריק בפנים וזה יחשב ליבון קל המועיל במקום הגעלה.
מקורות:
רמ"א סי' תנא סעי' ד.
לא הבנתי מדוע המאכל מותר מאחר שאומר שהסיר ישן ודבוק בו שומן ומסתמא הכוונה לשומן בשרי
וכיון שדבוק בו שומן נעשה נבלה ואיסור בלע לכאורה צריך ליבון גמור
מדובר מן הסתם במשהו פגום לגמרי ושרוף כפי המצוי במחבתות וכו', זה מונע הגעלה שמצריכה נקיון מוחלט, אבל זה לא נחשב בשרי.
לא הבנתי, אם יש עצה לעשות ליבון קל במקום הגעלה ככל הדינים המבוארים בסימן תנ"ב במים מבעבעים וכו', אם כן יש לי עצה יותר טובה, שיניח את הסיר על הגז למשך 30 דקות, והסיר יתחמם לדרגה של יד סולדת ושל קש נשרף עליו, והכל בסדר.
האם זה גם טוב לדעתכם??
אינני יודע אם יגיע לזה בכל חלקיו.
ברור שאם יניח את הסיר על האש כחצי שעה, יתחמם כל הסיר כולו, (פוק חזי, והמוחש לא יוכחש), וא"כ מצאנו עצה עוקפת לכל דין הגעלת כלים.
והתשובה ע"ז היא שודאי שאין לעשות כן!!
משום שליבון קל היינו שמניח אש גלויה על הכלי בשיעור זמן שהכלי מתחמם גם בצידו השני שכנגד האש, וזה מכוח האש שהוא שם בצד הראשון. אבל להניח סיר על האש רק מצידו האחד (היינו בתחתיתו) ועי"כ מתחמם כל הסיר, פשוט שאין זה ליבון קל, ולכן לדעתי גם בתנור אין לעשות כן משום שהאש רק למעלה ולא מכל הצדדים, וכפי שביארנו אין בזה ליבון קל. (וכן מבואר בספר סידור פסח כהלכתו (פ"ה הערה 27) וכן אני מורה ב"קו ההלכה".
אשמח לקבל חוות דעכתם.
אני משוכנע שלגבי הכשרת תבניות אפייה שבלעו באינו בן יומו שדי בליבון קל, גם אתם מורים כמנהג כל המורים, להכניס לתנור ריק לחצי שעה שעה על חומו המירבי וזה נחשב ליבון קל, זו הוראה מקובלת על הכל, וכך שמעתי גם מהגר"צ ובר שליט"א ופוק חזי. ומאי שנא? אלא שלגבי האופן שאתם אומרים אני לא בטוח שאכן קש ישרף עליו.
נכון מאוד, זוהי ההוראה המקובלת לגבי תבניות. ויש שהקילו ללמוד מכך גם לגבי שאר כל הכלים הטעונים ליבון קל.
אך לענ"ד אין זה מובן כ"כ, כמו שכבר הערתי.
לגופו של ענין, הניסיון מלמד שאכן סיר ששהה ע"ג האש כמחצית שעה הוא מתחמם לחום גבוה ביותר, לא פחות מאשר בתנור, ובזה משום מה אף אחד אינו מורה להקל.
לכן אשמח אם תכתבו לי ביאור בזה, ובאמת האם ידוע לכם חילוק בין תבניות תנור לבין שאר הכלים, דמאי שנא??
הערת אגב: ישנם דברים שנכנסו בדורינו בתור "הוראה מקובלת" אך כשמתבוננים בהם, לא מוצאים כ"כ טעם ומקור לכך. ולכן פניתי אליכם לבירור הענין.
לכאורה אין חילוק, ובהתאם לכך כתבתי את דבריו, אינני יודע לעשות נסיון על הגז כפי שאתה עושה, לכן אני לא יודע לומר שדבר כזה יועיל, יש הבדל בין תנור סגור לבין סיר על הגז באויר הפתוח, מה שכתבתם שאין טעם אינני מבין את בדריכם, הרי זה ברור כמובא בהרבה מקומות באגרות משה ועוד, חום מסויים של 250 מעלות בקירוב נחשב ליבון קל, וזה יש לך בתוך התנור, לגבי ליבון חמור בתנור פירוליטי חזק יש כידוע דעות חלוקות לכמה מעלות צריך להגיע.
אבאר לך את דבריי: נכון שבחום של 250 מעלות יש משום ליבון קל, אבל כמו שכתבתי, זה רק כאשר האש עוברת על כל הכלי מצידו האחד, והחום מגיע גם לצידו השני, בכדי שקש נשרף עליו או בכדי שהיד סולדת בו (מחלוקת גדולה), ולכן גם בתנור, אין ליבי שלם עם זה.
אך עכ"פ כך היא ההוראה וכמו שדיברנו כבר.
ויתכן שהביאור הוא כמו שרמזתם דבאמת ע"י חום של 250 מעלות נעשה דרגת ליבון קל, ואילו ע"ג הגז יתכן מאוד שאין זה מגיע לחום זה. (צריך לבדוק ע"י מד חום לייזר, ועוד חזון למועד בעז"ה)
על פנים, יישר כח.
אכן כך בדיוק כוונתי, יישר כח.
אולי החילוק בין תנור לגז הוא כמובא בסימן תנא, ב
השאר תגובה