פדיון כפרות עכשיו

ריקודים עם חתן וכלה בתוך בית כנסת – קורונה

שאלה:

שלום רב
האם מותר לשמח חתן וכלה (אחר סדר חופתם),בריקודים בתוך הבית כנסת ממש לפני ההיכל? עם כל האורחים, האם יש לומר שמחללים קדושת המקום( כי בית כנסת ניקרא גם כן בית המיקדש מעט,קטן ביזמננו.
נא לתת המקור אם אפשר.
תודה. מימון.

תשובה:

שלום וברכה

השאלה שאתה מציג היא שאלה כללית, האם מותר לעשות סעודות וכינוסים של מצוה בבית הכנסת, אין הבדל בין הסעודה עצמה לריקודים, ואולי אדרבה, לגבי הסעודה מצינו יותר בפוסקים שיש בזה םגם בקדושת המקום [ככל שהריקודים בצניעות מלאה כמובן], ובכל מקרה זה אכן לא לכתחילה, ועדיף אם יש אולם לבית הכנסת וכדומה לעשות שם, אבל המיקל לעשות סעודת מצוה בבית הכנסת כאשר בנו אותו על דעת כן, ומקובל לומר שבפרט בחו"ל הוא נבנה על דעת כן, יש לו על מה לסמוך [ויראו לעשות את שולחנות הגברים בחלק הקדמי יותר של בית הכנסת].

מקורות:

לגבי האכילה והשתייה בבית הכנסת, נהגו להקל בפרט בחו”ל, שם הכלל הוא שכל בתי הכנסת נבנים על תנאי שלא יתקדשו באופן האוסר זאת, ומשום כך נהגו לערוך קידושים בבית הכנסת ונתינת “תיקון” לעילוי נשמת נפטרים, או ביום הנחת תפילין לבר המצוה וכו’. גם בארץ ישראל נהגו להקל בזה, מתוך הנחה שאף שתנאי לא מועיל להפקיע את קדושת המקום, אם המקום נבנה לכתחילה לשני השימושים יחד הדבר מותר, ויש שהקילו בזה אפילו בתנאי בלבד, ראה שו”ת אגרות משה ח”א סי’ מה, שו”ת שבט הלוי ח”ט סי’ ל, ושו”ת יחוה דעת ח”ג סי’ י. גם בית הכנסת שלא נבנה לכתחילה לשני השימושים, מותר לעשות בו סעודת מצוה כמו סעודה שלישית, ואפשר שאף השמחה בשמחת תורה בכלל זה, ואולי גם הקידוש בבוקר, ראה שו”ע סי’ קנא סעי’ ד ובמשנה ברורה שם וביאור הדברים בדעת תורה למהרש”ם שם סעיף א.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן מה

הנה איתא בירושלמי פ' בני העיר ה"ג ר' אימי מפקיד לספריא אם אתא ברנש גביכון מלכלך באורייתא לגבכון תיהוון מקבלין ליה ולחמריה ולמנוי, והוא משום דסובר כר"י בן לוי דאמר שם לעיל מזה בתי כנסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם, וכדאיתא גם בגמ' דידן /מגילה/ בדף כ"ח אמר רבא חכמים ותלמידיהן מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן, ולכן אמר ר' אימי לספריא שאף אם הוא רק קצת בן תורה נמי נחשב כבן תורה לגבי זה ומותר כשהוא אורח להיות שם עם חמורו וכל כליו והובא בר"ן במגילה שם. וא"כ חזינן דהכנסת חמור לביהכ"נ אינו קלות ראש ובזיון יותר מאכילה ושתיה ושינה דאם היה יותר מזה לא היה ניתר לת"ח דאטו ת"ח אינו מוזהר על מורא דמקדש כדאיתא במג"א /או"ח/ סי' קנ"א סק"ב, ודייק גם מלשון הטור וש"ע דאינך מילי אסור, וגם המג"א הביא שם ירושלמי זה ברמז שכתב וכן הוא בירושלמי שת"ח מותר להתאכסן בביהכ"נ עיין שם, והוא ירושלמי זה שמפורש שגם רשאי להכניס שם החמור, וגם הגר"א בסק"ה הביא לשון הירושלמי, וא"כ פוסקין כן.

וכיון שהוא רק כאכילה ושתיה הרי לזה מהני תנאי בבתי כנסיות שבחו"ל לאכול שם בשעת הדחק אף לכל אדם כדאיתא בר"ן שם בשם הרמב"ן שמהני התנאי אפילו בישובן לענין שאם הוצרכו אנשי העיר להאכיל בהן עניים או להשכיבם שם והביאו הב"י /או"ח/ בסי' קנ"א. ואף שבש"ע /או"ח/ סעי' י"א משמע שפסק דלא מהני תנאי כלל בישובן לענין אכילה ושתיה, עיין במג"א ס"ק י"ד, אבל בסק"ב הביא גם שיטת הג"א בשם או"ז שעל תנאי שרי אפילו בישובן לאכול ולשתות לכל אדם ואף שלא מדוחק. והגר"א בסק"ה הביא הר"ן בשם הרמב"ן שעל תנאי מותר לכל אדם מדוחק ומשמע שפוסק כן ולכן שפיר פסק המ"ב בבאור הלכה ד"ה אבל שיש לסמוך על הרמב"ן שכן סברי גם הר"ן והרשב"א להתיר אפילו בישובן לכה"פ בשעת הדחק. וכמדומני שבהרבה מקומות נוהגין להקל אף שלא בשעה"ד. ולצורך מצוה קצת כגון לאכול סעודה שלישית בשבת אף שאין צורך גדול שהרי יכול כל אחד לאכול בביתו נוהגין כמעט בכל המקומות להתיר. ואף לעשות משתה בקריאת החתן או בר מצוה נוהגין להקל, אף שאין ברור שיש בזה ענין מצוה. והחסידים נוהגין בכל בתי כנסיות שלהן להתיר אף בדבר הרשות ממש כהא דאכילה ושתיה ביום היא"צ. א"כ מוכרחין לומר שנוהגין כרש"י והג"א בשם או"ז שמותר על תנאי אפילו בישובן לאכילה ושתיה וכה"ג אף בלא דוחק. ונמצא שנפסק עתה כן להלכה אף אם אולי רק בדורות האחרונים התחילו לנהוג כן. כמפורש ברש"י בשבת דף י' אף במנהג כדעת יחיד במילי דאורייתא לענין מתנות שכתב וכי היכי דאחזו במנהג בראשית הגז בימי ר"נ ולא מחינא בהו ונהגנא כולא כוותיה השתא דנהוג אף במתנות לא משנינן מנהגא עיין שם, וכ"ש במילי דרבנן כהא דאיסורי אכילה ושתיה בביהכ"נ. אך אף אם לא נימא כחדושא דרש"י דאולי החולקים על רש"י וסוברים דמתנות נוהגות בחו"ל שהוא הרמב"ם ושיטה ראשונה בש"ע יו"ד סי' ס"א סעי' כ"א פליגי על רש"י גם בחדוש זה, מ"מ בשעת הדחק ודאי יש לפסוק להתיר שבזה הא מתירין גם הרמב"ן והרשב"א והר"ן וכדפסק המ"ב בבאור הלכה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל