שאלה:
פניתי לערכאות באישור בית דין, בית משפט חייב אותו אף בסכומים שלא היו מחייבים אותו בבית דין, כגון פיצויים עגמת נפש וכדו', 1) האם אני חייב להחזיר לו את הכסף. 2) האם לאחר שהכסף בידי מותר לקזז מהמיותר את הנזקים העקיפים (גרמא). 3) בחלק מטענותיי בית המשפט פסק לרעתי, האם מהכסף המיותר שלא הייתי מקבל בבי"ד אוכל לקזז את המגיע לי לפי ידיעתי את האמת [אף שלא היתה לי ראיה מספקת לבית המשפט], או שבבית דין היו מקבלים את טענותיי, האם לכן אוכל להשאיר אצלי את הכסף שלא הייתי מקבל בבי"ד.
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר הנתבע סרב לדון בבית דין, וקיבל התובע היתר לדון בערכאות, או נתבע שתבעו אותו לערכאות, ובלית ברירה הלך הנתבע לערכאות, מותר לו קבל את כל מה שדנים בערכאות, ואפילו אם יודע הנתבע שלפי דין תורה חייב לשלם, ופטרו אותו בבית משפט – פטור מלשלם. וכמו כן מותר לתובע שקיבל היתר מבית דין לתבוע בערכאות את כל החיובים שדנים בבית משפט – גם חיובים שאין להם בסיס הלכתי, כגון עגמת נפש וכדו', מלבד ריבית שאסור לדרוש למרות פסיקת בית המשפט. אולם אם יש תביעות שלפי הלכה חייב הנתבע ובית משפט לא חייבו עליהם, או שיש תביעות שאין לך ראיה עליהם אתה יכול לקבל גם את הריביות שפסקו בערכאות ולקבלם בתורת חוב ולא בתור ריבית.
בהצלחה.
מקורות:
ברמ"א חו"מ סימן כו כתב שתובע שפנה לערכאות ויצא מופסד, ורוצה לדון בבית דין, הביא הרמ"א שתי שיטות האם נזקקים לו בבית דין או לא. ופסק שהעיקר כשיטה שאין נזקקים לו. וכתב הנתיבות שבית דין אינן נזקקים, אך אם יודע מעצמו שחייב לפי דין תורה, חייב לשלם. אמנם התשב"ץ ח"ג סוף סימן סח, והכסף הקדשים סוברים שאם דן כדין בערכאות יכול לדרוש כאשר יפסקו, ואינו חייב לשלם את חיובו למרות שלפי הלכה חייב לשלם, ונחשב שהצד השני הפקיר והתייאש ממונו. בנוסף במקרים רבים התובע לא יודע מה חובת המזיק לפי הלכה ולכן אינו חייב לדון מולו בבית דין אחרי שסירב להתדיין בבית דין, וזכותו לקבל מה שפסקו לו בבית משפט.
