להערים על ההורים כדי שיתנו נדוניה לבניהם

שאלה:

לאבא שלי יש הרבה כסף, בשידוך חצי הבטיח סכום כסף לקניית דירה ואבא שלי ישלים את החסר,
בינתיים חמי הפסיד המון כסף בהשקעה והוא לא יכול לעמוד בהתחייבותו, אבי אמר לי שאני לא ידאג שהכל יהיה בסדר, המשיכו ככה החיים אני גר בדירה של אבי בשכירות נמוכה,
בינתיים חמי אמר למחותנים האחרים של אבי (שהתחתנו אחרי) שהם לא צריכים להביא כלום כסף כי המחותן (אבי) מביא ומפנק ומשלם שכירות,
כרגע אני רוצה לקנות דירה אבי אומר לי שהוא לא רוצה להיות הפריאר היחיד ובגלל שחמי אמר למחותנים האחרים שהוא מביא הכל אז הם כבר גם לא רוצים להביא כלום (ואבי כמובן מאוד עצבני על חמי…) והוא אומר לי שמהיום כל מי שחמיו מביא לו סכום הוא (אבי) מביא פי3, כלומר אם חמי מביא 100,000 אבי יביא לי על זה 300,000 ש"ח, ובשום אופן לא מהכסף שלי, רק מהמחותן.
ולחמי אין כסף כלל, ואבי לא זז מהעיקרון, ולי יש כבר בצד 100,000 ש"ח אז אני רוצה להביא לחמי את כספי שהוא יביא לי זאת בחזרה וכך יקרא כאילו חמי הביא את הכסף ואבי יביא לי פי3. וכמובן אבי לא ידע מזאת לעולם…

לסיכום השאלה:
האם מותר לי להביא סכום כסף לחמי כדי שאבי יביא פי3 זאת כמובן בלי שאבי ידע מזה.

תשובה:

שלום וברכה,

אסור לך להערים על אביך ולתת את הכסף לחמיך ובכך להוציא מאביך סכום כסף. התנאי היה שהוא יביא מכספו, ואפילו אם לא הותנה כן, מאחר ויש אומדנא ברורה ובליבו ובלב כל אדם שאביך מוכן לתת רק אם יביא מהון עצמי שלו ולא מהכסף שלך, ולכן מלבד איסור גנבת דעת יש בדבר משום משום איסור גזלת ממון.

בהצלחה.

מקורות:

שו"ע חו"מ סימן רז סעיף ד שבמקח אם יש אומדנא ברורה המקח בטל ובמתנה גם אומדנא חלשה מבטל את המקח. ולכאורה התחייבות של מחותנים נחשב למקח כיון שהאחד מתחייב בתמורה שהשני מתחייב. אולם גם בזה כיון שיש אומדנא ברורה אין לחייב יש כאן תנאי שיייתן הצד האחד משלו ולא מכספו של החתן.

שו"ע שם: אבל המוכר סתם אע"פ שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר ואע"פ שנראים הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך ולא נעשה אינו חוזר שהרי לא פירש ודברים שבלב אינם דברים ואע"פ שקודם מכירה אמר שהוא מוכר על דעת לעשות כך וכך כיון דבשעת המכירה לא אמר אינו חוזר: הגה: מיהו אי איכא אומדנא דמוכח נתבטל המקח (תוספות והרא"ש כלל פ"ה) וי"א דבמתנה דברים שבלב הויין דברים (הגהות אלפסי פ' אלמנה ניזונית):