לתרומות לחץ כאן

ביטול תורה – כמה זמן חייבים ללמוד?

שאלה:

שלום הרב,
מה נחשב כביטול תורה?
• לעשות כושר?
• לישון?
• ללמוד לימודי חול?
• לעבוד?
• לאכול?
• לעסוק בתחביבים/מחשב/טלפון?

ומה נחשב לימוד תורה?
• חמישה חומשי תורה?
• גמרא?
• משנה?
• הלכה?
• ספרי אמונה?
• לעסוק במצוות/גמילות חסדים?

תשובה:

שלום וברכה

ברור שמותר לאדם לעשות כל מה שהוא צריך כדי להתקיים, ללמוד מקצוע לעבוד לאכול ולישון ולעשות כושר, אלא שהכל תלוי בכל אדם לפי צרכיו ויכולותיו הנפשיים והטכניים. אינו דומה תלמיד חכם שרגיל בלימוד לנער צעיר כמוך… ואנסה לפרט.

למעשה השאלה קצת מורכבת, שהרי ברור, שגם אם אדם ילך כל הזמן לטיולים ויכוין שיהיה לו כח ללמוד זה עדיין ביטול תורה… כדי שזה לא יהיה ביטול תורה זה צריך להיות מותאם באמת לצרכיו, וכאן כל יהודי שואל את עצמו כמה מוטל עליו ללמוד:

ולמעשה כך:

הרמב”ם והשו”ע (יו”ד סי’ רמו סעי’ א’): “כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, בין בחור בין זקן גדול. אפילו עני המחזר על הפתחים, אפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר: והגית בו יומם ולילה”.

כלומר, כל אדם חייב לקבוע לו זמן ללמוד ביום ובלילה. כמה זמן לא כתוב. אבל הפסוק אומר והגית בו יומם ולילה, כלומר, בכל זמן שיש לך עליך ללמוד תורה. אם אתה עובד כל היום, עליך לדאוג לכך שלפחות יהיה לך זמן ללמוד ביום ובלילה. ואם יש לך זמן נוסף, עליך להקדיש ללימוד עוד קצת זמן.

אספר לך סיפור ששמעתי אודות החזון איש שהיה מגדולי הדור הקודם. הרב הענקין הזדמן למקום מושבו של החזון איש בצעירותו בקסובה (ליטא). נפגשו בסיטואציה מסויימת, פנה אליו הרב הענקין שכבר היה רב מפורסם יותר, ולא ידע אודות החזון איש שאז עדיין לא התפרסם כתלמיד חכם עצום: “האם אתה מקדיש זמן גם ללימוד תורה?” השיב לו החזון איש: “כשיש לי זמן אני לומד…” וזה הגדרה הקולעת ביותר עבורו, כהיה לו זמן הוא למד, לא מעבר לכך, אבל כנראה שהוא דאג לכך שיהיה לו הרבה זמן…

ובגדר החיוב הזה נחלקו הדעות: מדברי האור שמח שהזכרת מבואר, שאדם חייב ללמוד לפי כוחות נפשו בכל רגע ורגע, כלומר, אדם בעל יכולת רבה חייב ללמוד בכל רגע, אדם חסר סבלנות מטבעו רשאי למעט יותר וכו’ וכו’. אבל ודאי לא מספיק לקרוא את שמע שחרית וערבית, השיעור הזה הוא המינימום ליהודי הפחות ביותר שלא יכול כלום…

באבן האזל הלכות מלכים פרק ג כתב חידוש גדול, שלמעט מלך המחוייב ללמוד בכל רגע, שאר ישראל מחוייבים ללמוד רק כשאינם עוסקים בדבר אחר, ולדעתו, אם אדם עוסק בדבר שיש לו ממנו הנאה ותועלת, אף שממילא הוא מתבטל אותה שעה מלימוד התורה אין בכך איסור [אלא שהוא מפסיד את מצות תלמוד תורה]. האיסור של ביטול תורה קיים רק כשאינו עוסק בשום דבר מועיל או מהנה ומכלה את זמנו לריק. בשונה ממלך שחייב ללמוד תורה בכל רגע ואינו רשאי לעסוק בהנאות אישיות [למעט צרכי המלוכה].

אגב, מלבד מצות והגית בו יומם ולילה יש גם מצות ושיננתם לבניך – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך, כלומר מצות ידיעת התורה, שאף היא מחייבת אותנו לעסוק בתורה באופן מסודר ויעיל.

איך עושים זאת? פשוט מאוד! חז”ל נתנו לנו עצה: אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ, ומה שליבו חפץ, וממי שליבו חפץ. כלומר, יש למצוא מקום נעים שלומדים משהו מושך ומסודר, מרב מוצא חן בעיניך בחברת אנשים נעימים, וכך תקבל את מתיקות התורה ובודאי תשמח ללכת לשם!

בהצלחה רבה מאוד!

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בנוגע לשורה האחרונה – "מצוות ידיעת התורה" – האם גם זה ניתן לשיעורין? כלומר, אם ישאלו אותי מי הם בני חם ומי הם בני יפת או כמה אנשים היו בשבט ראובן וכמה בשבט בנימין ואיזה מהשבטים במנין פנחס היה גדול יותר ממנין במדבר ומי מהם היה קטן יותר כל זה הינו חלק מידיעת התורה אך גם כשלומדים את הפרשיות הללו לא אוכל לענות על השאלות הללו. האם זה חסרון? עד כמה זה מחוייב?

  2. ראה בשו"ע הרב שהרחיב בזה, שמי שמסוגל חייב לדעת כל אות וכל תג, ומי שראשו חלש יותר כפי שמצוי היום בדורות שלנו, נדרש ממנו פחות…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל