שאלה:
שלום וברכה
לפי מה שקראתי בספרים עדויות של בחורי ישיבות מלפני מאה שנה ויותר נראה שבחנוכה מיעטו בלימוד תורה (לא ח"ו התבטלו, אבל עסקו במסיבות, האווירה היתה דומה קצת לחול המועד ואולי אפילו קלילה יותר, סדר ב' לאהתקיים כלל).
מאידך, בשנים האחרונות אנו שומעים מעל גבי הרבה במות שמכיוון שעיקר מלחמת היוונים היה "להשכיחם תורתך", לכן בחנוכה יש להרבות בלימוד תורה. רציתי לשאול האם יש לכך מקור? ואם כן, מדוע לא חשבו על כך ראשי הישיבות בדורות הקודמים (ובפרט שבאותם ימים רוב ככל בחורי ישראל אף אם קבעו עיתים לתורה לא למדו בישיבות וא"כ היה הרבה יותר קל לחזק אצל בחורי הישיבות האמיתיים כל עניין מסוג זה).
תשובה:
שלום וברכה,
אינני יודע מנין ההתרשמות שלך, נכון הדבר שבעיקר אצל פשוטי העם היה מצוי מאוד בלילות חנוכה משחקי קלפים, ובכל ספרי האחרונים כתבו נגד מנהג נפסד זה, שמאבדים לילות חשובים אלו במשחק ה"קרעטין", זה נבע לא רק מחגיגיות החג, אלא גם מהסמיכות לחג המולד ומנהגי הניטל. עכ"פ ודאי גדולי עולם התנגדו לכך בחריפות. תוכל לראות על כך בס' מנהג ישראל תורה ובס' נטעי גבריאל חנוכה ועוד.
ח"ו. בכל תפוצות ישראל התרחקו היהודים מכל מה שקשור ישירות או בעקיפין לחג המולד.
חנוכה הוא כמעט חג, וודאי הרבו בו בסעודות. הן בקהילות והן בישיבות היה מקובל לערוך בכל יום בחנוכה איזו סעודה או מסיבה. בספר "מנהגים דק"ק וורמיישא" למשל, מפורטים בצורה יפה כל הסעודות שהיו (הם היו בוחרים את הפרנסים בימי החנוכה, וחלק מהסעודות עסקו בעניין זה).
כמובן שצריך לקחת בחשבון שיש את מצוות הדלקת נר חנוכה שכמו כל מצוה כמעט, בוודאי תופסת חלק מסויים מהיום, ומטבע הדברים לא שייך שסדרי הישיבה יתנהלו בדיוק באופן הקבוע (וגם לא באופן הקבוע חוץ מזמן מוקצב לקיום המצוה).
ודאי שאין עניין ח"ו לבטל תורה בחנוכה (בדיוק כפי שאין עניין לבטל תורה בשבת, בפסח בשבועות ובסוכות), אבל להמציא המצאה כאילו יש עניין להרבות בלימוד התורה? אין כל מקור לכך.
אגב, בקשר לחג המולד, ריבוי הסעודות בחנוכה וכל המסתעף נהג גם בתקופות בהן לא היה שייך בכלל שיהיה איזשהו קשר בין היהודים לגויים. בספר שהזכרתי מצויין כי בכל יום ראשון היו היהודים סוגרים את שערי שכונת היהודים (הגטו) מפחד מהנוצרים הסובבים אותם. בימי חגאות של הנוצרים הקפידו על כך הרבה יותר. היהודים פחדו פחד מוות מהנוצרים בכל הזמנים בהם חגגו את חגאותיהם. עד האמנציפציה (וברוב המקומות לפחות עוד כמה עשרות שנים אח"כ) לא היה שייך בכלל לחשוב על קרבה כזו בין היהודי לנוצרי הסובב אותו.
אינני מבין איך מנהג סעודות החנוכה שהובא בשו"ע והוא קדוש, קשור למה שאני כתבתי לגבי משחקי הקלפים שכל הפוסקים מתנגדים אליו בהקשר של ימי החנוכה.
לא התכוונתי לשום קירבה בין יהודי לגוי, דיברתי על מנהג קהילות רבות שלא ללמוד תורה בליל הניטל, ויש כמה מנהגים מתי הוא הניטל, ובאותם לילות היו ששיחקו בקלפים וכו'…
בגלל היציאה להדליק נרות (והרב אלישיב ז"ל לא הסכים למנהג כמה צדיקים להשאר בבית מדרש ושהרבנית תדליק)
הייתה יציאה, בישיבות שלמדתי נתנו באחד מימי חנוכה יום 'חופש' רשמי לרוב בצמוד לשבת חנוכה.
מנגד כיון שזה זמן שצריך להתחזק נפוצים 'כוללי חנוכה'
באחד הכוללים שהייתי הכולל נתן מונית מיוחדת שאברכים ישובו ללמוד אחרי הדלקת הנרות.
נקודה חשובה מאוד. החורף הוא זמן ארוך, ולפעמים צריך קצת הפוגה בעיקר בשנה מעוברת.
ובאים אח"כ בכוחות מחודשים לחצי הזמן הבא.
אין כל ויכוח על כל מה שאמרת. כל החלטה עקרונית שהיא רוחנית כמו חופשת חנוכה קצרה בישיבות וכו', זה מצויין, מה שכתבתי הוא בנוגע לביטול הזמן מעבר לענינים אלו.
אגב, שמעתי שהרב ר' יואל מסטמר ז"ל היה מתרץ בכל לילה 8 תירוצים על קושיית הבית-יוסף
בסעודת חנוכה
[וכזכור לא זכיתי להבין את הקושיא]
השאר תגובה