שאלה:
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול 2 שאלות:
1. קיבלתי כלי ממתכת (סוג של מספריים לחיתוך בשר) שכנראה יוצר בחו"ל. ליתר בטחון ארצה להגעיל אותו חוץ מלהטביל. השאלה שלי: האם אוכל למלא מים רותחים בסיר ולהגעיל. הסיר לא גדול פי שישים מהמספריים. מדובר בסיר בגודל בינוני והמספריים מאד גדולים.
האם זה מספיק?
2. בבית הכנסת בו אני מתפללת הש"צ הוא אחד המתפללים שבשנת אבל על אמו. הוא נוהג להגיד כל יום בסוף שחרית את כל הקדישים לפני ואחרי עלינו לשבח, אחרי שיר של יום, אחרי קוה אל ה' חזק ויאמץ…ועוד ועוד. כל מה שיש בסידור. אחד הגבאים פנה אליו ואמר לו שזה טרחא דציבורה ומספיק קדיש אחד בסוף התפילה. התעוררה מחלוקת על כך ומאחר שמדובר במנין אברכים כל אחד אמר אחרת. הש"צ המחוייב בקדיש נעלב ועבר להתפלל בבית כנסת אחר. השאלה שלי: מי צודק: האם מותר לבן אדם אחד להגיד את כל הקדישים או שעליו להסתפק רק באחד.
תודה רבה!!
תשובה:
שלום וברכה
1. כאשר הכלים לא בני יומם לא צריך פי שישים.
2. לא הבנתי מה זה ועוד ועוד, אבל ודאי את כל הקדיש יתום שיש בסידור הוא אמור לומר. הן קדיש דרבנן לפני התפילה, הן אלו שבמהלכה, והן אלו שבסופה. הנושא היחיד שיכול לבוא לדיון זה הקדיש שאחרי שיר של יום, שהוא נתקן לכתחילה בשביל יתומים קטנים שאינם יכולים לעבור לפני התיבה, ולכן כאשר האבל הוא החזן רבים נוהגים שעל זה מדלגים, אבל במקומות רבים נהגו שגם זה אומרים, לכן לא הבנתי על מה הויכוח.
1. הכלי חדש. (המספריים) אם כן אפשר להגעיל בסיר שאינו פי 60 מהמספריים?
2. הגבאי כועס על המתפלל על שאומר גם את הקדיש אחרי עלינו לשבח וגם את הקדיש אחרי שיר של יום וגם את הקדיש דרבנן בסוף התפילה. לדעתו הוא מטריח את הציבור יותר מדי ועדיף רק קדיש אחד. לדעת הגבאי אם היו כמה מחויבי קדיש זה משהו אחר. אך רק המתפלל הנל חייב ועל כן הוא מטריח את הציבור. הש"צ נעלב והלך למנין אחר. מה דעת הרב כאן? לא עדיף לא להעליב בן אדם?
כן, רק שהסיר יהיה בשרי או שלא יהיה בן יומו.
הגבאי הזה נהג שלא כהלכה. אדרבה, גם כשאין אבל בבית הכנסת מעיקר הדין יש למצוא מישהו שאין לו הורים ולתת לו לומר את הקדיש אחרי עלינו ואת הקדיש דרבנן אחרי פיטום הקטורת. רק הקדיש של שיר של יום נוהג רק כשיש אבלים, וגם בזה המנהג הרווח לאומרו גם כשיש רק אבל אחד בבית הכנסת. כלומר הנושא כאן אינו רק שלא היה לו להעליב, הוא פשוט אמר הלכה שגויה.
ממש תודה רבה.
השאר תגובה