שימוש בגליל ניר אלומיניום או גליל ניילון לשולחן בשבת מבלי לחתוך

שאלה:

שאלתי בדבר ההיתר להשתמש בנייר אלומיניום (והוא הדין בניילון לכיסוי השולחן) מבלי לחתוך כמובן מידה ולהפרידה מהגליל אלא לעטוף את השולחן כמו שהוא ולהשאיר את הגליל בצידי השולחן או על הרצפה.

תשובה:

שלום וברכה

ככלל הסברא נותנת להגדיר זאת כמוקצה מחמת חסרון כיס, כיון שבדרך כלל אנשים מקפידים לא להשתמש כך, אבל ראה בס' פסקי תשובות סי' שמ הערה 309 שמצדד לומר לגבי גליל ניילון שיתכן שכיון שיש אפשרות טכנית להשתמש בו כך, הוא רק בכלל כלי שמלאכתו לאיסור [כיון שעיקרו לשימוש על ידי חיתוך] ומותר לעשות זאת לצורך גופו. לגבי ניילון נצמד ונייר כסף נראה פחות הגיוני שימוש כזה. בעיני זה חידוש, זה יותר נראה לי כמוקצה מחמת גופו.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. לענ"ד מאוד קשה לומר מוקצה מחמת גופו בניילון נצמד, שהרי כל שיש לו שימוש אפילו בדוחק אין עליו שם מוקצה (שח סעיף ו לגבי שברי כלים) שמוכיח שגם שימושים ע"י הדחק שמיה שימוש.

  2. שם מדובר על משהו אחר לגמרי, כאשר יש לך כלי שמיועד לדבר מסויים, ועכשיו הוא נשבר, זה שבר הבא מכח כלי, והוא עדיין מיועד בשעת הדחק לשימושו הקודם, והנדון האם "בטל" ממנו שם כלי שכבר היה לו. כאן אנחנו מדברים על דבר שכדי להשתמש בו צריך לעשות עוד פעולה שלא נעשתה, ולכן השימוש בו דחוק, באופן זה יש לצדד שזה מוקצה מחמת גופו. ציינתי בעצמי לדברי הסוברים שהוא כעין כלי שמלאכתו לאיסור, אבל כלל לא ברור לי שזה נכון.

  3. יש שם כלי על גליל ניילון נצמד.
    זה שצריך לחתוך אותו בשימוש נורמאלי, זה לא אומר ששימוש בשעת הדחק בלי חיתוך אסור, ומכאן שהוא לא מקצה אותו מדעתו בבין השמשות כלל.

  4. לכאורה הוא כלי שאינו גמור, כמעט פשוט בעיני שעד כמה שהוא כלי מי שיחתוך אותו בשבת נכנס גם בשאלה של מכה בפתח ומתקן מנא.

  5. זה הכי הרבה כמתקן מנה בסימן שמ סעיף יג.
    וגם בזה הרבה חולקים, הרב משה לוי, הגר"ז, מסבירים למה זה לא כמו הביאור הלכה ומתירים אפילו לחתוך מעיקר הדין אם כי אנחנו לא נוהגים כך ולא חותכים,נוקטים כמו רוב הפוסקים שזה איסור דרבנן לחתוך.

  6. שיטת הגר"ז לא שולית כלל וזוהי גם שיטת הריטבא, אבל הביאור הלכה לא הסכים עם זה להלכה.
    דעת הרב משה לוי מוכיח בראיות ברורות כמו הריטבא וכמו הגרז, הרב עובדיה הביא תוספות בשבת עג לגבי קושר וזה בדיוק אותו נושא..
    אז בעצם יוצא שלא מעט פוסקים מצדדים שמותר לחתוך ניר כסף בשבת, רק מה שנוהגים העולם שלא לחתוך, לבני אשכנז זה עיקר הדין כמו הביאור הלכה, ולרבים מבני ספרד כמו גם לחב"ד שהולכים לאור הגר"ז בכל פסקיהם – לא חותכים מצד חומרא ולא מעיקר הדין!

    אבל הנפקא מינא פה היא שבעצם על מה שאסור לחתוך ניר כסף בשבת, זה לכל היותר איסור דרבנן (כיוון שרוב העולם חותך ביד ולא בכלי וגם לא מקפידים על מידה מדוייקת)
    אז גם אם יש מעין תיקון מנא – זה נקרא "כמתקן מנא" (לשון מרן בש"מ סעיף יג)

    אז מכל החשבון הזה אני הקטן לא רואה צד של מוקצה מחמת גופו גם לא בגליל ניילון נצמד

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל