פרשת וישלח

שאלה:

כתוב בנחל קדומים לחיד"א וישלח י':
"כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני. פירש הרב מהר"ר יונתן דכוונת יעקב אבינו ע"ה להשוות ראיתו לראיית פני אלהים דאסור להסתכל בקשת ולבנה ובעת נשיאות כפים לכהנים וזה מחמת הקדושה וכן אסור להסתכל בפני אדם רשע מצד סט"א ובזה השוה אותם עכ"ד. ואפשר לישב הדרך הזה על מתכונתו דיקשה דמעיקרא למה אמר יעקב אע"ה לשון זה וצריך לעשות בו פירוש אחר מהפשט. ותו כיצד ראה פניו. אמנם ידוע דיש הפרש בין ראיה להסתכלות ומאי דאסור היינו להסתכל שהוא יותר מראיה אבל ראיה בעלמא לא אסור. אמנם ודאי יעקב אבינו ע"ה לא נסתכל בפניו אלא ראיה בעלמא דאסור להסתכל בפני אדם רשע ולכן חש שעשו נקיט בלביה ויחשוב כי זה בזיון לכן התנצל ואמר כי על כן ראיתי פניך ראיה קלה כראות פני אלהים בקשת ולבנה וכיוצא דאין להסתכל אלא לראות ואני מחשיבך הרבה לעשות יקר וכבוד. ולפי האמת הוא כיוון השואה לענין הסתכלות הא כדאיתיה שלא יסתכל באיסור, והא כדאיתיה שלא יהנה מהקדושה ודוק"
אז יעקב אומר לעשיו שהוא כמו השכינה?

תשובה:

הוא לא אמר שהוא כמו השכינה, אלא רק הראה לו שאי הסתכלות אינה בהכרח פעולה של בזיון, היא הרבה פעמים פעולה שמביעה דוקא כבוד, כמו שלא מסתכלים בשכינה.

יום נעים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל