התקנת גוף חימום שגרם לנזק של הדוד

שאלה:

השכן שלי בבניין עלה לגג המשותף שלנו במטרה לתקן או להחליף גוף חימום לדוד שמש שלו בלי כוונה פתח את הדוד שלי והחליף גוף חימום אע"פ שהיה תקין ולא היה צורך להחליפו כלל !!! כתוצאה מכך סבלנו כל משפחתי מאי תיפקודו של הדוד ואי מתן מים חמים במשך 8 או 9 חודשים , הצעתי לו להביא מומחה שיבדוק ויטפל בעניין אך הוא חשב אחרת עלה שוב
ושוב לגג והחליף פעמיים או 3 פעמים את גוף החימום ואת הטרמוסטט מבלי להחליף את החלק הפנימי החשוב שנקרא פלאנץ !!! החלק הנ"ל חוצץ בין גוף החימום לבין הדוד עצמו ומונע מגע בין גוף החימום לבין הדוד החלק , מה שקרה לאחר 8 או 9 חודשים של סבל לכל המשפחה נוצר חור במרכז הדוד מה שגרם להחלפתו בדוד אחר חדש !!! הנזק שנגרם הוא : 2,100 ש"ח כולל מע"מ והרכבה , בבדיקה שעשו המתקינים מסתבר שגוף החימום שהורכב ע"י השכן הורכב באופן לא מקצועי וללא מחיצה / חציצה של הפלאנץ כתוצאה מכך גוף החימום בא במגע עם הדוד ונדבק שם כמו שריתכו אותו כמו ריתוך של מתכת למתכת ע"י מסגר !!! השכן טוען שהוא לא אשם בנזק וכמובן אני טוען ההיפך !!! מה הדין לגבי נושא זה ?? ואיך ממשיכים מכאן והלאה ?? אני מבקש את תשובתכם בהקדם האפשרי תודה רבה ושבוע טוב ומבורך

תשובה:

שלום וברכה,

השכן שהתקין את הגוף חימום ללא הבידוד וגרם לריתוך של הדוד חייב לשלם על הנזק שנעשה בדוד.

בהצלחה.

מקורות:

צדדי הספק

יש לדון האם ההתקנה של הגוף חימום נחשב למזיק כיון שההתקנה של הגוף חימום לא מזיקה, אלא ההדלקה של הבוילר היא שהזיקה והמתקין רק גרם שבעל הדוד יזיק את עצמו.

נעורת של פשתן שעף ברוח והזיק

בגמרא ב"ב דף כו, אדם שמנפץ פשתן והרוח העיפה את רקתא – נעורת של הפשתן שיוצא מהפשתן והזיקה, ופסק רבינא שפטור בעל הפשתן, משום שהרוח היא שמזיקה ולא הרקתא. והראשונים הקשו מאי שנא מאבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו שחייב המזיק לשלם.

חילוק בין אס"ו בראש הגג לנעורת פשתן

תירצו בתוספות "ואומר ר"י דלא דמי לאש דאין חייב משום אש אלא כשעשה האדם את האש לבדו כדכתיב המבעיר את הבערה בלא סיוע הרוח ואח"כ הולכת על ידי רוח מצויה אבל הכא אין עושה לבדו כל עיקר אלא ע"י הרוח דאי לאו רוח לא הוה רקתא אזלא כל עיקר… ואינו מכה בכח ואי לאו רוח אין הרקתא הולכת כלל". גם הרשב"א תירץ: "דשאני התם דממונו ממש הוא דמזיק שהאש היא שמזקת ששורפת וכן כובד האבן והסכין הן שמזיקין והילכך אפי' כח אחר מעורב בו חייב דממונו הוא דאזיק אבל הכא הרקתא בעצמה אינה מזקת אלא שהרוח הוא שמסער אותה ומכה בה על פני העוברים"

מבואר שבאבנו סכינו ומשאו נחשב לדבר המזיק והרוח מוליכה את הנזק, אבל ברקתא אינו מזיק פעיל והרוח היא שמפעילה.

ועדיין יש לדון בדבר בגוף חימום שמותקן בצורה רשלנית שעלולה לקלקל את הדוד האם נחשב לנזק פעיל מעצמו  – האם נדון אותו ככובד האבן שנופלת ונדון כאש, או שההדלקה של הבוילר היא שמפעילה את כל הנזק כמו רקתא שהרוח היא המפעילה את הנזק.

התקנה ברשלנות נחשב להדלקת האש

ברמב"ן (קונטרס דינא דגרמי) על השאלה הנ"ל תירץ "ולא דמי לאבנו וסכינו ומשאו, דהתם כיון שהניחן בראש גגו אש הם והרוח מולכת אותם יותר רחוק ומקרבת אותם אצל הניזק יותר ממנו, כמו מדליק אש והרוח מוליכתו לגדישו של חברו שהוא חייב" הרמב"ן מבאר שהנחת האבן במקום שעלולה להזיק נחשב להדלקת אש, והרוח היא מובילה את האש. ולפ"ז יש לומר שהתקנת גוף חימום שעלולה להזיק נחשב להדלקת אש, וההדלקה של הבוילר היא הרוח מצויה שמפשטת את האש, ולכן המתקין חייב על מעשיו כדין אש שמזיקה.