פדיון כפרות עכשיו

קניית בית ששימש לעבודה זרה

שאלה:

האם מותר על פי ההלכה לקנות (ולגור) בית מגוי אם ידוע שעבדו שם עבודה זרה, ואף יש בבית חדר שנבנה והוקצה במיוחד לכך? ובאם כן, האם מותר להתפלל או ללמוד בחדר זה?
בבקשה אם אפשר לציין מקורות.
בתודה והערכה על המענה.

תשובה:

שלום וברכה

מותר לקנות בית זה, ומותר גם להתפלל וללמוד באותו חדר שיוחד לעבודה זרה. יש שנהגו לסייד את הבית ולשפץ מעט כדי לעשות איזה שינוי מעשה, אבל זה לא חיוב מן הדין.

שבת שלום.

מקורות:

אני מעתיק לך מתוך הספר לקט הקמח החדש בסי' קנ.

בהכ"נ מכנסיה של נוצרים

כו] בית של הדיוט שמסרו שישמש בית תיפלה לוטראנישע קירכע {-הכנסיה הלותרנית} ומפני שהיה צר הבית, שברו את מחיצות הבית והרחיבוהו, ועל שער הבית כתבו את שם הכנסיה, ונימוסם הוא שאומרים מזמורי תיפלות על אותו האיש, ומרקדים, ואחר כך עומד אחד מהם ודורש נשגבות עליו, אך אין שם דמות וצלם, האם מותר לעשות בית זה לבית המדרש. ומעלתו מביא את דברי המגן אברהם (סי' קנד ס"ק יז), ולא הבין כוונתו:

הנה, כוונת המגן אברהם דמותר להתפלל בבית עבודה זרה אפילו כשהיו עושים שם את עבודתם בקביעות, ובלבד שלא הוקצה הבית להדיא לעבודה זרה, ובאופן זה מותר אפילו להתפלל שם בקביעות. ומה שכתב הדגול מרבבה (שם) להביא ראיה מדברי התוספות (מגילה ו ע"א ד"ה טראטריות) דאסור, לפענ"ד אינו ראיה, דהתוספות שם לא כתבו אלא שמה שנאמר בכתוב (זכריה ט ז) "והיה כאלף ביהודה ועקרן כיבוסי", אין הכוונה שבהכרח יהיו לומדים תורה בבתי הטראטריות, שהם מקומות מטונפים, דאטו לא יכול להיות שילמדו בבתי מדרשות כשרים, אלא הכוונה רק שיהיו בתים אלו לשממה, אבל אין הכי נמי דאין איסור ללמוד באותם המקומות. ולולי דמיסתפינא, היה אפשר ליישב את קושיית התוספות, שכוונת הגמרא לומר, דכל כך תתעקר העבודה זרה מן העולם עד שאפילו בבתי עבודה זרה יעבדו להקב"ה.

ומכל מקום לדינא בנידון דידן, כיון שאין שם דמות וצלם שרי לעשותו בית המדרש, ולדעתי מצוה היא לעשות כן, לקדש שם שמים. ועיין בתוספות (עבודה זרה יח ע"ב ד"ה שמזבלין) וצריך עיון גדול על דברי התוספות שם (שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ג סי' עב).

ועיין עוד להלן שם (סי' עג) שמוסיף לחזק דבריו, דכיון שאותם הנכרים אינם מכניסים לבית תיפלתם אליל ודמות, לא נקרא שהוקצה בית זה לעבודה זרה, ומה שמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קמה סעי' ג), שאם הכניס עבודה זרה לתוך בית שהוקצה לכך אסור אף שהוציאה, הוא דוקא באופן שהכניס אליל לתוכה, וכאן לא נעבד כלל. ועוד, דכיון שעזבוה הוי ליה כביטול.

ולענין תלוש ולבסוף חיברו, שהרי במחובר אין איסור עבודה זרה, כמו דמצינו (שו"ע יו"ד סי' קמה סעי' א) דהמשתחוה להר אינו נאסר, וכאן שההוא בית הוי תלוש ולבסוף חיברו, דהבית עשוי מאבנים תלושים שחיברם, כתב הש"ך (חו"מ סי' צה סק"ח), דהוי כמחובר, ואם כן יש להתיר את הבית לבית הכנסת, ועיין במגן אברהם (סי' תרלז סק"ז) שדוחה את דבריו. אבל בנידון דידן אין נפקא מינה, ופשוט דשרי, לפי דאין שם דמות וצלם, וממילא לא נאסר הבית כלל.

אמנם בשו"ת מחזה אברהם (או"ח סי' כז) [מובא בדברינו לעיל אות כ"א] חולק על השואל ומשיב, וכתב, דגם בית עבודה זרה שאין בו צלם אסור לעשותו לבית הכנסת, ע"ש. ועיין להלן בדברינו (אות ל).

 לדעת הזכור לאברהם ([אלקלעי] ח"א או"ח ערך תפילה) מותר להתפלל בבית שהיה שם עבודה זרה, ע"ש.

 

בית שהיה מושכר לבית ע"ז

כז] בית שהיה מושכר כמה שנים לבית תיפלה של עכו"ם, ועכשיו קנוהו ישראלים, האם מותר לעשותו לבית הכנסת:

 לדעתי יש להקל אף שהעמידו עבודה זרה בבית תיפלתם, כיון שרגילים להעמיד אותה על איזו כיפה או בתוך תיבה, ואת התיבה הם מעמידים על הקרקע, ואם כן הוי הבנין והקרקע תשמיש דתשמיש דעבודה זרה ולא תשמיש עבודה זרה ממש, ולא מצינו שתשמיש דתשמיש יהיה נאסר לגבוה אלא משום דמאיס, ולמצוה כמו תפילה קיל מלגבוה ולא חיישינן גם למאיסותו. ואף דהט"ז (יו"ד סי' קמג סק"ד) מחמיר שלא לבנות את הטרקלין או החצר של בית עבודה זרה משום תשמיש דתשמיש, זהו דוקא בחשש דאורייתא, אבל בנידון דידן דהוא רק חומרא דרבנן דמאיס למצוה, אין מקום להחמיר.

ותו, דאיכא ספק ספיקא להתירא, דהרי עיקר מה שאסרו מאיס הוא משום דהיא איבעיא דלא איפשיטא (עבודה זרה מז ע"א), אם כן יש ספק אם אסרינן למצוה היכא דמאיס, ואם תמצי לומר שאוסרים, שמא הלכה כמו הסוברים דמחלקים בין תשמיש לתשמיש דתשמיש.

ועוד יש לדון להיתר בנידון דידן, דהבית היה רק מושכר להם, וגוף הבית היה של אדם אחר, ועיין בפרי מגדים (סי' קנד אשל אברהם ס"ק יז) שכתב להקל מצד חילוק זה.

ועיקר ההיתר בנידון דידן הוא, שיש לסמוך על מה שכתב המגן אברהם (שם ס"ק יז), דשאני היכא דלא עבד את הבית עצמו, אפילו היתה עבודה זרה קבועה בבית, ומכיון דבנידון דידן אין העבודה זרה עומדת על הקרקע אלא על כיפה או בתוך תיבה, הוי הבית משמשי דמשמשי, ובפרט בנידון דידן דגוף הבית אינו שלהם אלא רק בשכירות. ויעשו איזה שינוי במה דאפשר, ויפה כתבו דיעשו זה החדר שעמדה שם העבודה זרה לפרוזדור. וגם אמרו לי כי אין דרך אומה זו בבית תיפלה שלהם להעמיד איזו דמות וכיוצא (שו"ת עין יצחק או"ח סי' י).

בית ובו חדר עם צורת ע"ז

כט] קנה קאשטעל {-ארמון} מאדם נכבד, ובו גם "קאפעל", דהיינו בית תיפלה קטן עם צורת עבודה זרה, האם מותר להשתמש בחדר זה, והאם מותר לעשותו בית הכנסת:

מבאר, דאף דהמכירה נחשבת ביטול רק כשמוכר עבודה זרה בלא תשמישין, אבל כאן אף שמוכר את הבית העבודה זרה נשארה במקומה ואין זה ביטול, מכל מקום יש להתיר בנידון דידן, דכיון שמכר ליהודי בעל בית ולא לתגר, ויודע הנכרי שלא יניח היהודי את העבודה זרה אלא יחבול בה ויוציאה משם ואף על פי כן לא נמנע מלמוכרה לו, בהכרח נחשבת המכירה ביטול. אך מכל מקום בית הכנסת אסור לעשות שם, ולא כמו שכתב המגן אברהם (סי' קנד ס"ק יז) בשם שו"ת הרא"ם (ח"א סי' פא) דאף בכהאי גוונא מותר להתפלל בו, דחלקו עליו הפרי מגדים (שם אשל אברהם ס"ק יז) הדגול מרבבה (ע"ד המגן אברהם שם) ושו"ת חתם סופר (או"ח סי' מב).

עוד יש לומר בנידון דידן, דאפילו לדעת הרא"ם המובא במגן אברהם אסור לעשות שם בית הכנסת, לפי מה שכתב הרמב"ם (לולב פ"ח ה"א) דלולב של אשרה – אפילו בטלה – פסול למצוה, ומבאר המגיד משנה (שם), דאף שמועיל ביטול בעבודה זרה של גוי, כבר כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (סוכה פ"ג משנה א) דאם מתחילת הוייתו נעשה לעבירה, שנטעו לכך כדי לעבור בו עבירה, אסור להשתמש בו למצוה, משום דהוי מצוה הבאה בעבירה לכולי עלמא. וכן בנידון דידן, כיון שמתחילה נבנה בית זה לעבודה זרה, אסור לכולי עלמא להשתמש בו למצוה (שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' קנד).

 בית לע"ז שאין בו צלם

ל] רצו לקנות בית לבית המדרש, ואין יכולים להשיג אלא רק בית שנבנה תחילה לבית דירה, ואחר כך קנו אותו כמרים שעובדים עבודה זרה בשיתוף, והתפללו שם לאליל שלהם איזה שנים, אבל לא הביאו שם שום תמונת עבודה זרה:

לכתחילה יש להחמיר שלא להשתמש בו למצוה, דאף שלא היתה שם תמונת עבודה זרה, מכל מקום הרי התפללו שם לאלילים, והאומר לעבודה זרה "אלי אתה" והמקבלו לאלוה אפילו שלא בפניו, גם כן מיקרי עובד עבודה זרה (סנהדרין ס ע"ב). אבל לעת הצורך כמו בנידון דידן, כדאי הוא הרא"ם לסמוך עליו, שכתב (ח"א סי' פא, הובא במגן אברהם סי' קנד ס"ק יז), דבית שעבדו בו עבודה זרה אין בו מיאוס להשתמש בו דבר שבקדושה, כיון שלא נבנה לכתחילה להיות בית עבודה זרה אלא רק לבית דירה, ולא נקרא שם עבודה זרה עליו, ויש להתיר (שו"ת בנין ציון ח"א סי' סג). ועיין עוד מזה בדברינו לעיל (אות כו).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל