לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

בקשת תשלום במקום צ'ק שלא נפדה בטעות

שאלה:

שוכר דירה שילם בצ'קים דחויים למשך שנה מראש. צ'ק אחד בגלל תקלה טכנית לא נפדה והמשכיר שם לב לזה זמן רב אחרי מועד התשלום. כיום הצ'ק כבר לא קיים בעולם ולא ניתן להפקיד אותו שנית.
המשכיר פנה לשוכר והביא תיעוד של מס' הצ'ק וצילום של הבנק שמעיד שהצ'ק מעולם לא נפדה.
השוכר יכול לברר גם בבנק שלו לפי מס' הצ'ק לראות שאכן הצ'ק לא נפדה. הוא גם מאמין למשכיר שהצ'ק לא נמצא תחת ידו ויעשה בו שימוש כפול וכד'.
דא עקא שעבר כבר זמן רב כאמור ממועד החיוב המקורי. השוכר טוען שמבחינתו זה הוצאה לא צפויה כעת, והוא כבר נתן צ'ק אז, ויצא ידי חובה בזה שנתן צ'ק ראוי גם אם בסוף מסיבה טכנית הצ'ק לא נפדה.
כמו"כ טוען שהצ'קים ניתנו לו ע"י חמיו עבור תשלום שכר דירה. וכעת חמיו לא יסכים לתת שוב צ'ק חדש. וכך בגלל טעות של המשכיר תפול ההוצאה על כתפו.
המשכיר טוען שהוא מסכים להתחשב ולפרוס את התשלום להרבה חלקים [תשלום של חודש חודשיים לפרוס לכמעט שנה] אבל טוען שעצם התשלום מגיע לו מהשוכר. והשוכר הוא בעל דינו ולא חמיו של השוכר.
מה הדין?

תשובה:

שלום וברכה,

השוכר חייב לשלם עבור החודש שלא שולם. ויתכן שהמשכיר חייב לפרוס לו את החוב לתשלומים ולא לגבות חובו בפעם אחת. 

בהצלחה.

מקורות:

טענת השוכר שנתינת הצ'ק פוטרת אותו מתשלום גם אם הצ'ק לא נפדה אינה טענה, מאחר והצ'ק בעצמותו לא תשלום אלא הוראה לתשלום [גם לשיטות הסוברות שצ'ק דינו ככסף, הוא רק כלפי הצ'ק אבל תשלום בפועל לא היה כאן]. וראיה משטר חוב שאבד שרוצה המלווה לגבות חובו וטוען שאם יימצא השט"ח ויגבה על ידי המוצא מתחייב לפצות את הלווה שדעת הצמח צדק שחייב לפורעו שנית והנתיבות (סו"ס נ) חולק וסובר שאינו חייב לפורעו שמא יימצא השט"ח ויגבה ממנו שנית. וכל זה כאשר יש חשש שהשטר יימצא, אבל כאן שעבר הזמן ולא ניתן לגבות את הצ'ק, חייב השוכר לשלם. אולם אם יש חשש שמוצא הצ'ק יפנה להוצל"פ ויגבו את הצ'ק לא חייב לשלם תשלום נוסף עד שיביאו לו את הצ'ק – לפי דעת הנתיבות הנ"ל.

המשכיר לא יוכל לגבות חובו בפעם אחת, כן יש להוכיח מדברי הכנסת הגדולה בשם שי למורא הובא בקצות סימן עג ס"ק ט ובהגהות רע"א שו"ע סימן עד סעיף ד שאם היה חייב חוב בתשלומים ולא גבה המלווה לא יוכל לגבות את חובו בפעם אחת, אלא יפרוס לו את החוב בתשלומים. ואף שיש לדחות ששם החוב היה בתחילה בתשלומים אכל כאן שהחוב לא היה בתשלומים נראה שהיה יכול לכפותו לשלם בפעם אחת. אולם נראה שכיון שהחוב לא צפוי, ראוי שהמשכיר יפרוס לו את החוב לתשלומים. 

העובדה שהפסיד את ההשתתפות של חמיו אינה טענה להיפטר, שגם עכשיו יוכל לתבוע מחמיו. וגם אם לא יוכל לתבוע אין זה טענה להיפטר. ומצאנו בערב שמצווה את המלווה שיפרע מהלווה כדי שלא יברח הלווה והמלווה התרשל ולא תבע אם נפטר הערב – שו"ע סימן קלא סעיף ד. אך כל זה לפטור א הערב, אבל לווה לא נפטר בטענה שאחר היה משלם לי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל