שאלה:
שלום כבוד הרב,
האם יש בעיה מדיני ייחוד באוטו בשעות היום, כשנוסעים שני גברים עם אישה אחת?
תשובה:
ככל שהנסיעה היא במקום שיש מכוניות ולא באיזה כביש צדדי בין ישובים מרוחקים, אין איסור.
מקורות:
עיין בספר נטעי גבריאל על הלכות יחוד פרק מג שהאריך לבאר את פרטי הדינים שישנם בהלכות יחוד בנסיעה במכונית, והסיק שם שמותר לנסוע במכונית באופן שיש בה חלונות ובמקום ששכיחים עוברים ושבים או שעוברים בו מכוניות בכל עת [וכמובן יש ליזהר שתשב האישה מאחורי הנהג ולא במושב שלצידו], אמנם במקום שאין בני אדם מצויים ואין מכוניות יש לחוש ולהחמיר, וכן באופן שחלונות המכונית מכוסות בוילונות או בזכוכית כהה וכדומה שאין אפשרות לראות את המתרחש בתוך המכונית, הרי שהדבר אסור משום יחוד. ואם ישנו חלון אחד שאינו מכוסה מותר כדין פתח פתוח לרשות הרבים (ונבאר להלן דין זה), אמנם כמובן שיש ליזהר שהאיש או האישה ישבו במקום שבו הם נראין לבני רשות הרבים. ובלילה מותר לאיש ואישה לנסוע במכונית בתוך העיר דוקא במקום ובזמן שיש עוברים ושבים וכן כשיש מכוניות שעוברות שם בכל עת והמקום מואר היטב.
ובתחילת הלילה כשיש תנועה של מכוניות והרחובות מוארים הרי שאין משום איסור יחוד, אמנם במקום ובזמן שאינו מואר אפילו בתחילת הלילה יש בזה איסור יחוד באופן שאין עוברים שם אנשים. ובאמצע הלילה בזמן שכמעט ואין תנועה של מכוניות הרי שאסור אפי' אם הרחובות מוארים. אמנם אם מפעם לפעם עוברות מכוניות והרחובות מוארים היטב יש להקל מפני שדרך הטבע שמירתתי, ובסמטאות הקטנות וצדדיות ובפרט בדרך ללא מוצא אין מועיל ההיתר של מקום המואר בלבד. ועוד דן שם שהדבר תלוי בזמן שבני אדם מצויים ברחוב והדבר שונה ממקום למקום ומחורף לקיץ, ולכן בכל מקרה נכון לברר אצל מורה הוראה המכיר ויודע אל נכון את פרטי המקום והדרך והמכשולות שיכולות להיות בו.
פרטים נוספים חשובים שנתבארו בדבריו שם: באופן שיש חלון המפסיק בין הנהג לנוסע והנהג איננו יכול להיכנס למקום בו יושב הנוסע, יש להקל יותר ולכן במוניות של חברת נסיעות ישנה עדיפות לבצע את הנסיעה במונית שבה יש מחיצה סגורה בין הנהג לנוסעים. במקומות שישנו חוק המדינה שהנוסעים צריכים לחגור חגורה ומענישים את העוברים על כך יש לצרף את הדבר להתיר בנסיעה יחד במכונית.
ואביא כאן מעט את עיקר הנידון של פתח פתוח לרשות הרבים מכיוון שיש בכך הרבה תועלת למקרים נוספים שיכולים להיות: בשו"ע (סעיף ט) נפסקו דברי הגמרא בקידושין (פא, א): "היה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום ייחוד". כפי שנראה, היתר זה הוא אחד ההיתרים החשובים והשכיחים ביותר בדיני ייחוד. הסיבה להיתר היא שכיוון שהפתח פתוח לרשות הרבים, מי שנמצא במצב של ייחוד חושש שמא ייכנסו אנשים מבחוץ, ולכן אין חשש שיבואו לידי איסור ((לפי שיטת רש"י, כפי שנתבארה במאמר הקודם, ניתן לומר שכאשר הפתח פתוח לרשות הרבים, המצב כלל אינו נחשב למצב של ייחוד.)). מטעם זה, ניתן להקל לא רק בדלת פתוחה לרשות הרבים, אלא אף בחלון הפתוח לרשות הרבים, כשבני רשות הרבים יכולים לראות את הנוכחים בפנים (נודע ביהודה קמא, אה"ע עא; ראה דבר הלכה ג, יג). עקב הסברא הנ"ל, כתבו הפוסקים שהיתר 'פתח פתוח' לא נאמר בכל שעות היממה. בשעות הלילה המאוחרות, כשהולכי רגל אינם מצויים ברחובות, אין להתיר ייחוד על-ידי פתח פתוח, משום שאין חשש שאנשים ייכנסו.
בפתחי תשובה (ס"ק ט) הובאו דברי 'כנסת הגדולה', שההיתר נאמר רק ביום ולא בלילה, מלבד חצי השעה שבני אדם עדיין עוברים ושבים ברחוב. אמנם בשבט הלוי (חלק ה, סימן רג, אות ה) כתב שיש לשער לפי המציאות של עוברים ושבים בשעות הלילה, ובזמן הזה הרי אנשים מתאחרים להימצא ברשות הרבים יותר מהשעה שהזכיר הכנסת הגדולה, אך הוסיף שיש להחמיר בפרט במקומות שבהם מפחדים אנשים מלצאת לרחובות בלילה. בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף יד) הביא בשם ה'חזון איש' שהורה בנוגע לבני ברק (של ימיו) שעד השעה עשר מועיל ההיתר של פתח פתוח, אבל בעיר גדולה (סעיף טו) מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש (ראה להלן). ישנן דעות הסוברות (ראה דבר הלכה, שם; מנחת איש, יג, כד) שאם החדר מואר היטב, והדלת לרשות הרבים פתוחה ממש, ניתן להקל אפילו מאוחר בלילה, והיתר זה עשוי להיות רלוונטי בשעת הדחק.
