שאלה:
השאלה סבוכה ואבקש לדייק בתשובה ובמקורות המדוייקים.
במנין חצרות הונחה קופת צדקה ללא תיאור ספציפי של מטרתה.קופת צדקה בסתמא כדי שאנשים ישימו בה צדקה במהלך התפילה.
במשך הזמן התעורר צורך בשכירת בעל קורא בשבתות והגבאי החליט שבכספי הקופה תשולם משכורתו על הקריאה.
השאלות:
1.במידה ואנשים אינם מודעים למטרה זו של הצדקה האם רשאי הגבאי לעשות כן?
2.בהיכי תמצי לדעה האוסרת במידה שהגבאי מודיע ברבים שכסף זה למטרה זו האם מן הראוי להניח קופה נוספת שהיא ממש צדקה לנצרכים.
3.אם יש בקהל מישהו שמתנגד לדרך זו של האיסוף לבעל הקורא האם עדיין יהיה מותר אם הפסיקה מתירה בסתמא.
תשובה:
שלום וברכה,
קופה צדקה שנרשם על הקופה 'צדקה' ולא פורט מטרת הצדקה אם ידוע לנותני הצדקה שהקופה הונחה על ידי גבאי בית הכנסת, דעתם של התורמים שהכסף נאסף לטובת בית הכנסת [כל ההוצאות שהנצרכות לבית כנסת כולל בעל קורא]. אם לא ידוע מי הניח את הקופה ובפרט במקרה הנ"ל שמדובר במניין חצרות ולא נאסף למטרה מסוימת ניתן להשתמש עם הכספים לכל מטרה שירצו. ומסתבר שהטוב ביותר שאם הכסף נאסף במניין שיהיה לטובת המניין, ולכן אם יש צורך לשלם לבעל קורא עדיף שהכסף יחולק לטובת המקום שנאסף בו הצדקה.
ולכן מותר להשתמש בכסף לצורכי המניין – בעל קורא ועוד. ואין צורך להוסיף קופה נוספת.
בהצלחה.
מקורות:
צדקה שלא פורש מטרתה יכולים להשתמש בכסף לכל מטרת צדקה שרוצים. ולא נחשב שמשנים את הצדקה כיון שלא נאסף למטרה מסוימת. ולכן צדקה שנאספה במניין חצרות יכולים להשתמש לכל מטרה. ומסתבר שעדיף להשתמש למטרה של בני המקום, לטובת החזקת המניין.
