כתיבת סת"ם בשבלונה

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א,

ידיד אחד שקונה ספר תורה לעילוי נשמה קרוב משפחה אמר שאצל הסופר היה לו משהו כמו תיקון הפסוקים שהוא שם מאוד קרוב לקלף בגודל שיכתוב וכאילו הכל מאוד מסודר כמו תבנית שכמעט או מעל הקלף והוא כנראה מעתיק וממלא דיו. ואמר לו שכך היום כל סופרים עושים בכתיבת ספר תורה, חוץ מיצירת בכזה אופן יוצא האותיות מהודרות.

לא מבין כ"כ בסת"ם ולמדתי קצת ועוד דורש אני אימון רב, אבל המורה שלימד אותי היה כותב כרגיל אות אחר אות וכך נוצר מילה ואז מילה אחרי מילה וכך יוצר שורה וכו' דהיינו חופשי כמו שכל אדם כותב רגיל ורק היה שם אצלו תיקון רחוק מן הקלף בשטיינדר להסתכל ולהיות בטוח לא חסר כלום ושהכל יצא כהמסודר בספר תיקון אבל לא באופן שזה תיאר.

ומדובר שהלך אצל סופר כשר וידוע.

מ"מ הדבר נראה חדש לי ורציתי לשמוע על זה. על מה שאני יודע הסופרים מומחים לא מניחים תבנית כזה לפחות לא ראיתי כזה.

ברכה הצלחה ושלום

תשובה:

שלום וברכה

ודאי שמה שהסופר הזה עושה זה לא בסדר בכלל.

בענין הכתיבה בשבלונה כבר נכתב הרבה בפוסקי זמנינו ושללו זאת מכל וכל, ראה בהרחבה מאמרים בענין זה בקובץ לשכת הקודש חלק ב, וביסוד הדברים יש שני אופנים שונים: יש הציעו להכין שבלונה כזו ורק לשפוך דיו על ידי כעין מגב קטן, ובזה ההכרעה שאין כאן כלל צורת כתיבה והספר תורה פסול לגמרי. אופן נוסף שהציעו, לכתוב ממש בתוך השבלונה, וגם בזה פסלו, מחשש שמא הכותב יכתוב על גבי השבלונה והאות שתהיה בפועל לא תהיה במדויק זו שכתב הסופר.

מקורות: 

בענין הכתיבה בשבלונה כבר נכתב הרבה בפוסקי זמנינו ושללו זאת מכל וכל, ראה בהרחבה מאמרים בענין זה בקובץ לשכת הקודש חלק ב, וביסוד הדברים יש שני אופנים שונים: יש הציעו להכין שבלונה כזו ורק לשפוך דיו על ידי כעין מגב קטן, ובזה כתבו שאין כאן כלל צורת כתיבה והוא פסול. אופן נוסף שהציעו, וזה יותר כדבריך, לכתוב ממש בתוך השבלונה, וגם בזה פסלו, מחשש שמא הכותב יכתוב על גבי השבלונה והאות שתהיה בפועל לא תהיה במדויק זו שכתב הסופר, כלומר מה שיתן בפועל את הצורה יהיה השבלונה והוא לא ישים לב לכך.

ובנוגע לשקפים בכתיבת סת"ם יש להבחין בין שני סוגים: האופן הנפוץ, הוא שהסופר מניח על גבי שולחן אור שקף ומעליו הוא מניח את קלף הכתיבה, ומחמת האור השקף נראה דרך הקלף והוא כותב על פי צורתו. דבר זה נחשב ככתיבה גמורה ואין בכך כל בעיה.

האופן השני, הוא שהסופר כותב בתוך שבלונה שיש בה את צורת האות. דבר זה אסור בהחלט מסיבה פשוטה: כדי שהאות תצא כהלכתה ובצורתה, הסופר אינו כותב בתוך השבלונה לבד, שאם כן יקשה עליו מאוד לדייק ולכתוב את כל חלקי האות, אלא הוא צובע מעט גם על צידי השבלונה, ובאופן זה כל החלק הריק שבתוכה מתמלא במהירות. באופן זה, גבולות האות נעשו שלא על ידי מעשה כתיבה אלא באמצעות שפיכת דיו, וכאן הגענו להמצאה שהסעירה את העולם התורני לפני שנים מספר לגבי הדפסת משי [בו מניחים שבלונה ענקית שחרוט בה ספר התורה כולו ובתוך שעות מספר מלאים את כל חלקיה בדיו ויש לנו ספר מוכן], גדולי הפוסקים אסרו זאת מכל וכל מהסיבה הנ"ל שאין כאן כתיבה כלל אלא שפיכת דיו.

דברים אלו הם על פי הסבריו של הגאון רבי מנחם יהודה גרוס רב לשכת הקודש לעניני סת"ם, שהורה כך על פי הוראותיהם של הגר"ש ווזנר בעל שבט הלוי והגרי"ש אלישיב. הרחבה על הדפסת משי ומכתבי הרבנים בענין, ראה בקובץ תורני לשכת הקודש חלקים א-ב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל