פדיון כפרות עכשיו

נר חנוכה למי שנמצא בליל חנוכה בבית חולים

שאלה:

אני צריך להיות לילה ראשון ( מערב חנוכה)של חנוכה בבית חולים מה לעשות לענין הדלקת הנרות

תשובה:

 

שלום וברכה

לא הבנתי ממך מה אתה עושה בבית החולים, אם אתה מאושפז שם, הרי שבאותו לילה שם הוא מקום קביעותך, ואם אין מי שמדליק עליך בבית אפשר להדליק שם נר בברכה. גם אם יש מי שמדליק עליך בבית יש להשתדל לשמוע שם את הברכות ממי שמדליק. אני מאריך ללמד את הדינים בזה במקורות.

בריאות איתנה!

שלום רב!

מקורות:

מי שאין לו מקום בו הוא יכול להדליק, לכתחילה צריך למנות שליח שידליק עבורך את הנרות בזמן ההדלקה לפי המנהג שבו נוהג אותו אדם שאינו יכול להדליק (שקיעת החמה, צאת הכוכבים). השליח מדליק ומברך. ובדיעבד אם אין באפשרותך למנות שליח, אם אתה מגיע הביתה לפני 9 בערב אתה יכול להדליק בברכה. ואם אתה מגיע אחרי תשע בערב אם אתה גר בתוך עיר שיש אנשים שעוברים ברחובות עד חצות הלילה, בשעת הדחק אפשר להדליק בברכה עד חצות. ואם אתה מגיע אחרי חצות, אם אתה נמצא בבית אחרי הזמן של פלג המנחה אף שזה לפני השקיעה בדיעבד אתה יכול להדליק בברכה. ואם אתה מדליק נרות חנוכה בחוץ, יש אומרים שעדיף להדליק אחרי פלג המנחה אף שזה לפני שקיעה, מאשר להדליק אחרי השעה תשע. ואם אתה לא יכול לעשות את כל האפשריות הנ"ל, ואתה מגיע הביתה אחרי חצות, תדליק נרות חנוכה בלי ברכה, ומי שמברך אין למחות בידו. ומי שמגיע הביתה אחרי עלות השחר, אינו מדליק נרות חנוכה.

סוף זמן הדלקת נר חנוכה הוא כשתכלה רגל מן השוק, ויש אומרים שזמן זה הוא עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים ולכן לכתחילה יש להדליק לפני זמן זה, ולכן מי שאין לו אפשרות להדליק בעצמו ימנה שליח להדליק במקומו.

ויש פוסקים שסוברים שמכיון שהיום אנשים חוזרים מהעבודה עד תשע בערב, כל זמן זה נחשב לזמן של קודם שתכלה רגל מהשוק, ולכן בדיעבד מי שאינו יכול להדליק בזמן רשאי להדליק עד זמן זה, [עיין בתשובות והנהגות ח"א סימן ש"צ, אמנם יש פוסקים שחולקים וסוברים שלא ידליק רק בזמן של חצי שעה שלאחר צאת הכוכבים ועיין אור לציון ח"א סימן מ"ה].

ומה שכתבנו שבשעת הדחק בעיר גדולה שעוברים בה אנשים אפשר להדליק עד חצות, כך מבואר בשו"ת משנה הלכות ח"ד סימן ע"ט, [ואלו דבריו שם: ויהיה זה מדויק בלשון הגמ' והפוסקים שנתנו שיעור עד שתכלה רגל מן השוק דלפי מה שהעלו הפוסקים דהאי כלה רגל מן השוק לשיעור זמן נאמרה היל"ל סתם מצותה משתשקע החמה עד שידליק חצי שעה ולמה הוציא בלשון שתכלה רגל מן השוק ולפי הנ"ל יש לומר דבא ללמדינו תרי דינא חדא דהזמן הוא כשיעור הזה והיינו חצי שעה, והשני דאם באמת איכא עדיין רגל בשוק עדיין זמן הדלקה הוא אפילו שכבר מאוחר יותר מחצי שעה אחר השקיעה כיון דאכתי איכא רגל בשוק ואיכא עוד פרסומי ניסא והוי דומיא דמדליקין בפנים ממש דהתם תלוי בפרסום הנס שהם בני ביתו ועדיין נעורים מדליק כ"ז שהם נעורים והכא תלוי ברגל מן השוק וכל זמן שלא כלה מדליק והולך אפילו כל הלילה עד עמוד השחר דאיכא פרסומי ניסא אבל לענין שיעור אחד הוא בין בפנים בין מבחוץ לחצי שעה וזה פשוט וברור, מ"מ לא מלאני לבי להקל בזה להדליק בחוץ כל זמן שלא כלה רגל דכי מפני שאנו מדמין נעביד מעשה אבל מי ששכח ולא הדליק אולי יש לסמוך על זה בשעת הדחק.] והיינו משום שאפשר שכל זמן שיש עוברים ושבים עדיין נחשב שלא כלתה רגל מן השוק, ויש לצרף גם את דברי השער הציון שכתב שאין למחות ביד מי שמברך כשמדליק אחרי חצות אף שאין אנשים בכלל.

ומה שכתבנו שאפשר בדיעבד להדליק בברכה מפלג המנחה ואילך, כך מבואר במשנה ברורה סימן תרע"ב סק"ג. (וזה לשונו: מפלג המנחה:  הוא שעה ורביע קודם צה"כ וחשבינן השעה לפי קוצר היום דהיינו שעות זמניות. ויכול לברך ג"כ:)

ומה שכתבנו שאם מדליקים בחוץ, עדיף להדליק אחרי פלג המנחה, מלהדליק אחרי השעה תשע, עיין בספר חובת הדר פרק א' הערה נ'.

ומה שכתבנו שאחרי חצות ידליק ולא יברך, ואם בירך אין מוחין בידו, כך מבואר במשנה ברורה ס"ק י"א ובשער הציון ס"ק י"ז. (זה לשון המשנה ברורה: כל הלילה: עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה:)

לגבי אח שעבודתו היא בבית חולים נראה כי הבית חולים הוא מקום עבודה, וגם אם אדם אוכל ארוחה אחת ונח בדרך עראי במקום עבודתו זה לא נחשב הבית שלו, וחיוב הדלקת נרות חנוכה הוא להדליק בבית ולא במקום העבודה, ולכן וודאי שאין שום מקום להדלקת נרות בבית חולים.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. כשהייתי מאושפז בבית החולים בחנוכה, אמר לי מורה הוראה שאין מדליקים כלל נר חנוכה בבית החולים כיון ש"דירה בעל כרחו לא שמיה דירה".
    ואף שהחולה רוצה עכשיו להיות בבית החולים מ"מ כיון שכל מצבו הוא בעל כרחו כיון שאיננו רוצה להיות חולה כדי שיצטרך להתאשפז, אין זה נקרא דירה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל