שאלה:
א.האם אפשר "למשוך" את הזמן של חיוב בברכה אחרונה במשך כמה שעות, כאשר על השולחן מונחים בסקוויטים וכד'? כלומר כל עוד שהאוכל שטעמנו נראה בסביבה, האם זה נחשב כאמת מידה הלכתית לאי הסחת הדעת?
ב. ברור שעדיף לברך במקום שאכלנו. בכל אופן אם נטלתי אוכל איתי לחדר אחר וסיימתי לאכול שם, האם אני יכול לברך על המחיה וגם בורא נפשות על אף שאת המים שתיתי במטבח?
ג. האם לעניינינו יש הבדל בהלכה בין ברהמ"ז לעל המחיה?
תשובה:
שלום וברכה
1. מה שהאוכל על השולחן אינו רלוונטי, בפרט שקיימת כאן בעיה נוספת, מלבד הנושא של הסחת דעת הנוגע לברכה ראשונה, יש ענין שלא יעבור שיעור עיכול שבדרך כלל הוא 72 דק', שאם כן אתה מפסיד את הברכה אחרונה על מה שאכלת… רק אם אתה ממשיך כל הזמן לאכול תוכל לברך ברכה אחרונה. כדאי לעיין בכל זה בשלחן ערוך בסי' קפד.
2. בענין ברכה במקום האכילה, בלחם זו חובה גמורה, במיני מזונות ופירות שבעת המינים יש מחלוקת הפוסקים אם חייבים לחזור למקום הראשון, והכרעת הגר"א להכריע במיני מזונות ולהקל בפירות שבעת המינים, בשאר פירות שתייה וכדומה, אין חיוב לחזור ולברך במקוטם הראשון, ראה בכל זה סי' קעח סעי' ה.
כמו כן, בביאור הלכה שם מבואר שאף שלכתחילה יש לברך בחדר שבו אכלו, שינוי מחדר לחדר להרבה פוסקים אינו נחשב שינוי מקום, ורבים כתבו שבזמנינו שרגילים לעבור באמצע אכיל מחדר לחדר יש לסמוך על שיטות אלו. לכל הפחות לגבי מה שאינו לחם.
שבת שלום ומבורך.
