שאלה:
על גבי הכיריים התבשלו מאכלים פרווה בשתי מחבתות. מחבת אחת חלבית ומחבת אחת בשרית. שתי המחבתות היו בני יומם. במחבת החלבי טוגנו גמבה, קישוא ובצל. במהלך היפוך הירקות באמצעות תרווד, כמה חתיכות ירקות (כולל הבצל) נפלו לתוך המחבת הבשרית. ונגעו במחבת ובתבשיל שהתבשל שם (נקניקיות). הכמות שהותזה היא יותר מאחד חלקי שישים מהמחבת הבשרית ומהתבשיל שהתבשל שם.
מה דין התבשיל שהתבשל במחבת הבשרית?
ומה דין המחבת.?
תודה רבה
תשובה:
כיון שהכל בעצם פרווה ומדובר בנ"ט בר נ"ט, אף שלכתחילה אסור לעשות זאת, בדיעבד זה לא אוסר לא את המאכל ולא הכלים, ואפילו לדעת הרמ"א.
מקורות:
ראה סי' צה סעי' א, וראה בנו"כ שם בשם מהרש"ל, ויש לדון שלדבריו יש להחמיר כאן, ומכל מקום המיקל כדעת הרמ"א לא הפסיד, בפרט במחבת שקשה מאודד להכישרה.
ישר כח!
ראוי לציין שרבו מאוד המקילים מבני ספרד להתיר נ"ט בר נ"ט אפילו לכתחילה.
נכון ורבו האוסרים גם לבני ספרד ומכל מקום כאמור כאן זה יותר קל כיון שמדובר בבליעה בכלי. ולכן ציינו במפורש לדברי הרמ"א וכתבנו שגם לדבריו יש להקל.
אכן יש מפוסקי ספרד שאוסרים כמו הבן איש חי, אבל למעשה רוב בני ספרד כיום או לפחות חלק מאוד ניכר מחפשים לדעת את דעת הרב עובדיה שמתיר לכתחילה בלי פקפוק
השאר תגובה