שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א.
נשים שנתפתו ע"י "רבנים" אולקרה מודרנים "אטרטודוקס" דהיינו שיצאו מכלל האורטודוקס אבל יש לברר מה מעמד שנמצאים שיש הרבה דברים שהם ממש נחשבים כאפיקורוס ויש רבנים שפסקו שמצבם אפיקורוס.
מ"מ לא מחללים שבת בפרהסיה אלא יש כמה דברים שיש בעיה גדולה ובניהם הצועק ביותר הוא שמירת המסורת שמפני סברות קלושות הופכים השולחן וכך היה תחילתם של הרפורמים.
מ"מ הדין נערות צעירות בוקרות שנתפתו ע"י אנשים כאלה והלכו למוסדיהם ולמדו דברים כדעתם ומ"מ למדו גמרא קצת (אם למדו) טור וש"ע – ובדאי אם נתינת פנים שלא כהלכה שאם "הרב" שליהן הופכים הדינים ק"ו תלמידות.
והנה שומרות השבת, ולפעמים יכול להישמע משהו שנראה כביכול נורמלי. האם דינן כמין? או כסוג של תינוק שנשבו ?
נ"מ להכלה מה עושים לתקן נשים כאלה? אם יכול. או פעם שהלכו כ"כ חזק בדרכים רחוק מן הדרך האמיתי של התורה קשה לעשות תשובה ורחוק מאוד שתעשנה תשובה?
ברכה הצלחה ושלום
תשובה:
שלום וברכה
אינני מכיר די הצורך את התופעה שאתה מצביע עליה, ה' יעזור שכל עם ישראל ישוב בתשובה שלמה ויקיים את התורה כצורתה בדבקות ובשמחה.
אינני מכיר די הצורך את התופעה שאתה מצביע עליה, ה' יעזור שכל עם ישראל ישוב בתשובה שלמה ויקיים את התורה כצורתה בדבקות ובשמחה.
אכן את התופעה אני לא מכיר, אבל יש כאן כמה דברים שראוי לעמוד עליהם, לענין קיום מצוות מצינו שמיכל בת שאול הניחה תפילין בגמ' בעירובין צו עמוד א'. אמנם הפוסקים כותבים שזה אסור משום שלא יהיה כלי גבר על אשה, ודבריהגמ' מיירי למ"ד שתפילין מצוות עשה שאין הזמן גרמא ולכן נשים חייבות בה. תי' נוסף לדבר מופיע בלבוש ואלו דבריו: "אע"ג דבשאר מצוות עשה שהזמ"ג, כגון סוכה ולולב, נהגו שעושין ומברכין, מה שנהגו נהגו, ומה שלא נהגו לא ינהגו, ובציצית לא אשכחן דנהגו, רק אחת מני אלף כגון מיכל בת שאול וכיו"ב… דציצית שאני משאר מצוות עשה שהזמ"ג, דהואיל וקיי"ל דחובת גברא הוא, אם כן לא חייבה התורה בציצית אלא שמלת גבר… כיון דלא חייבה התורה אלא שמלת איש, האיך תתחייב האשה עצמה בדבר שיש בו נדנוד עבירה, דהיינו 'שמלת גבר', ומיכל שאני, שהיתה בת מלך ואשת מלך, ועיקר מצוה דשמלת גבר לא אסרה תורה אלא כשמלבשת אותה כדי שלא יכירו אותה הכל כדי שתזנה, מה שאין שייך כן בבת מלך ואשת מלך שהכל מכירין אותה".
מאידך מצינו בגמ' ברורויה אשת רבי מאיר אמרה דברים חשובים מאוד היא ידעה לראות שגם החוטאים הגדולים יכולים לחזור בתשובה ואמרה זאת לרבי מאיר והוא הסכים איתה, גמ' בברכות דף י עמוד א: הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה ליה ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה. מצינו גם [בשו"ת תשב"ץ חלק ג סימן עח] שמצטט יסוד חשוב בשם אישה "אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן אבי הרב ר' מתתי' זקנו של הרב ר' יוחנן שבדורינו כי הטעם ששבח אל האומר מפני מה אין מוסקין בטהר' לפי שדבר בלשון נקייה אף על פי שהאריך בלשונו ומה שאמרו לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה זהו הרב לתלמיד כדי שלא ישתבש בלשון ארוכה", ונראה שאכן הם שייכות ללימוד תורה. אך יש להדגיש שרק באופן שהם יודעות הם מקומם בשרשרת הזהב של עם ישראל.
ולגופם של דברים, השייכות והאכפתיות של נשים לקיום מצוות היא בוודאי ובוודאי מבורכת, אמנם חשוב לדעת שיש לכל אדם את המקום הראוי לו בבריאה. את המקום שבו ה' שם אותו, ולשם בדווקא הוא שייך, כשאדם מנסה לקפוץ ממדרגתו הוא מפסיד. ר' צדוק מלובלין אומר שהוא נקרא רשע כי מעפיל לעלות כנגד רצון ה' ואלו דבריו: [צדקת הצדיק אות מו] לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי (תהלים נ' ט"ז). ועל דבר זה ידוו וכו' כי העובר על דעת סופרים נקרא רשע כמו שאמרו ביבמות (כ' א) אבל על זה אמרו הקדמונים מאמר חז"ל (פסחים פ"ו ב) כל מה שיאמר בעל הבית עשה חוץ מצא. ולא לחנם כתבה תורה ענין המעפילים בפרשת שלח אשר כבר האמינו בדברי משה ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם אל תעלו וגו' אלא שהם חשבו שזה בכלל חוץ מצא: ועיין בזוהר (ח"ג ק"ס א) המליץ כל ענין מרגלים על התורה והיה העונש שלא ישיגוה, ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון השם יתברך כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין ק"ה א) חוצפתא מלכותא בלי תגא [ולמדוה מבלעם שאחר כך הסכים השם יתברך. כי בלעם נסתכל עד עקבתא דמשיחא, ולכך ידע סוד זה] פירוש כידוע מלכות הוא כנסת ישראל וכתר הוא שורש רצון השם יתברך ורצה לומר ממשלה מעצמו בלי רצון הרוצים. והתקרבות כנסת ישראל מעצמם. והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה כמו שאמרו ז"ל (סוטה מ"ט ב) בעקבותא דמשיחא חוצפא יסגא, שאז הוא העת לזה.
