תרומות – לחץ כאן

האם אפשר לסמוך על הכיתוב במצבה של הסבא "לוי"

שאלה:

שלום וברכה
אני מפנה שאלה שנשאלתי היום ממו"ר הגר"י רוזה נר"ו רב חב ' קדישא וזק"א, במקרה שהוא עצמו נשאל היום מלונדון.
יהודי יקר בלונדון(חילוני) שהתחזק לאחרונה בקירבה לבורא יתברך, הלך להתפלל בבית העלמין בלונדון לקבר של אביו שנפטר כבר.
בהיותו שם זכר שגם סבו קבור שם, וכשהלך לבקר את קבר סבו ראה לפתע שכתוב על המצבה של סבו פלוני "הלוי".
וכעת בא אותו יהודי בשאלה מה דינו, שהרי אביו מעולם לא אמר לו דבר בעניין היותם לויים, וגם על מצבת אביו לא כתוב כלום.
וכמובן נפ"מ בכל זה גבי אותו יהודי שמתחזק, לגבי פדיון הבן לו ולכל משפחתו ,וכן לעניין עלייה לתורה ועוד.
עומק השאלה אם יש חזקת לויים על כיתוב מצבה, וכמובן אם זאת שהאבא לא כתוב לו כלום אם מפקיע חזקה אם ישנה בכלל.
אשמח לחוו"ד כת"ר.


מצפה לישועת ה' ברחמים
גיא אלקנה לוטינגר
מו"צ בית הוראה "שואל ומשיב" בת ים
רב "מכון אבינועם" לרפואה והלכה – בריאות האישה
עוזר הלכתי להגר"י רוז'ה חבר מועצת הרבנות הראשית רב חב' קדישא וזק"א

תשובה:

שלום רב,

 

לא ציינת האם אותו סבא שנפטר היה שומר מצוות או לא. אם הוא היה שומר מצוות, נראה שאפשר לסמוך על מצבה זו כדי לקבוע שצאצאיו הם לווים.

מקורות:

זה ברור שכאשר אין לנו מידע על ייחוסו של אדם (כהן לוי או ישראל) דינו כישראל משום שהם הרוב והולכים אחר הרוב. ראה פני יהושע כתובות כג

לכן, במקרה דנן נקודת המוצא הוא כמובן שהוא אינו לוי אלא ישראל משום שהם הרוב. אלא שיש לנו מצבה של סבא ששם מופיע הכיתוב שהוא לוי, והשאלה היא עד כמה זה ראיה לכך שהוא אכן לוי

בעצם אם נתבונן יש לפנינו עדות של כותב המצבה או המזמין שהוא מעיד שהנפטר היה לוי. ואם גם היה שומר מצוות מן הסתם גם הוחזק ללוי. ונראה שיש לאמירה זו שאין אנו יודעים ממי יצאה וגם יתכן שהיא יצאה מאדם שאינו נאמן בדיני עדות (נניח אחד מילדיו שהזמין את המצבה) אבל עדיין ברור שזה נאמר באופן של מסל"ת. וכידוע שמסל"ת מועיל בדרבנן כמבואר בסוגיה בב"ק קיז. (אמנם בשו"ת חלקת יואב כתב שצריך גם רגלים לדבר, ואין כאן המקום להאריך). א"כ עליה לתורה כלוי או שאר הנפק"מ אינם דאורייתא.

אפילו בפדיון הבן די בכך שיהיה ספק כדי להיפטר מעיקר הדין בפדיון הבן ראה בשו"ת צמח צדק (סי' קכה) שנשאל אודות אישה שילדה ואינה יודעת דבר האם היא בת כהן לוי או ישראל. ובאה אישה שאמרה לה שאביה היה לוי. ופסק הצמח צדק שהאישה אינה נאמנת. ולמרות שיש רוב לקבוע שאינה בת לוי, אינה חייבת לפדות את בנה משום שאין הולכים בממון אחר הרוב. וכך כתב בשו"ת רע"א (תניינא סי' סז). אלא שבקונטרס הספיקות (כלל ו' אות ה') חולק, ולדעתו בממון עניים לא אומרים אין הולכים בממון אחר הרוב, והיא חייבת לפדות את בנה. אולם במקום ספק מעיקר הדין אינו חייב.

וכל זה כאמור, בהחנה שכותב המצבה לא היה אדם שומר מצוות. אולם אילו היה שומר מצוות,הוא נאמן גם נגד רוב לומר שהנפטר היה לוי, לכן במצב כזה ניתן לסמוך על הכיתוב

יש גם תשובה של השבט הלוי לגבי כיתוב הכהן במצבה שאם לא הוחזק כלל (כלומר, צאצאיו לא הוחזקו כישראלים) ואינו בא להפקיע מידי חזקה ניתן לסמוך על זה. אבל איני זוכר כעת היכן נמצאת תשובה זו.

 

 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל