שאלה:
חלמתי שקיבלתי על עצמי חצאית ארוכה עד הקרסול, האם זה נדר? אני לא מעוניינת לקיים ולא יודעת מאיפה זה בא, האם זה תופס, האם אפשר לא לעשות התרה? אני הולכת בחוץ עם חצאיות ארוכות עד אמצע השוק ובבית עם חצאיות עד הקרסול , האם זה נחשב לקבלה בחלום?
תשובה:
שלום רב
נדר שלא בדעה צלולה או מתוך שינה אינו נחשב לכלום. אולם לכתחילה צריך התרה משום שחוששים שמא הנדר נאמר בהקיץ ומתוך מחשבה כל שהיא. לכן, לכתחילה יש לומר את הנדר בפני שלושה אנשים ולפרט באוזניהם שאילו היית בדעה צלולה בטח לא היית מתחייב כזה דבר, והם יאמרו מותר לך שלוש פעמים, אבל אם זה קשה לך להשיג רבנים וכו', יש להקל. אם לא חלמת שאמרת אלא חלמת שחשבת זה ודאי כלום.
מקורות:
בשאלה זו נחלקו ראשונים (כפי שהובאו בשו”ת רדב”ז, ח”ב, סימן צט), ובשולחן ערוך (יו”ד, סימן רי, סעיף ב) נפסק שיש לחוש לדעת הסוברים שצריך התרה, וכתב הש”ך (ס”ק ה) שכך נוהגים.
ניתן להתאים את העיקרון ההלכתי הנ”ל לכלל ש”דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין” בכך שהפרת נדר גורם לסכנה, כדברי חז”ל: “בעוון נדרים בנים מתים” (שבת לב, ב). עקב הסכנה הכרוכה בהפרת נדרים, יש מקום להחמיר – על דרך נידוי בחלום.
בשו”ת חתם סופר (יו”ד סימן רכב) מבאר את החשש בדרך אחרת: “משום דאין מראים לו לאדם אלא מהרהורי יומא, ורעיוני על משכביה סליקו, וחששו שמא קיבל בלב בהקיץ דבר זה”. החשש, לפי דבריו, הוא שהחלום מעלה חשש שמא נדר בהקיץ, ושכח, ולכן עליו לחשוש לאיסור נדרים ולבקש התרה לנדרו.
עוד נפסק שמי שנדר או נשבע בחלום לקיים מצווה, כגון לתת צדקה או לכתוב ספר תורה, חייב לקיים נדרו (שו”ת חיים ביד, סימן נב; שו”ת משנה הלכות, חלק ה, סימן קס). אבל מי שנדר בחלומו לעשות איסור, כגון להתענות בשבת, “וודאי אין שייך לומר שהדירוהו מן השמים, דוודאי לא יצוו לו לעבור על דברי תורה”, ונדר זה אין בו ממש (שו”ת דברי מלכיאל, ח”ב, סימן עב).
