שאלה:
קודם כל חזקים וברוכים על המאמרים הלכתיים הנפלאים. ממש כל שבוע זה עונג!
שאלתי, אשתי לא קידשה בליל שבת (היא לא יכלה לאכול) וביום שהיא חייבת להשלים לא רצתה לשתות ולא ידעתי אם אני אגיד בשבילה את קידוש הלילה (מדין ערבות) אם אני יוצא ידי קידוש של הבוקר או אולי הברכה של הקידוש זה הפסק בין הגפן ועלי לקדש שוב .מה העצה במקרה כזה?
תשובה:
שלום וברכה
השאלה מענינת, לא מצאתי מישהו שמדבר בענין זה במפורש, אבל לא נראה שיש כאן הפסק, ואינו שונה מברכת הגפן על ברית מילה שהיא מועילה גם לקידוש עבור המברך, למרות שמפסיק לאחר הגפן בברכת הברית, וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה פרק נב סעי' כו, לגבי אדם שהוא עצמו לא קידש בלילה, שבברכת הקידוש בבוקר יכוון לצאת גם ידי מצות קידושא רבה, אף שלענין מצוה זו הוא מפסקי בברכת קידוש הלילה בין גפן לשתייה. נכון ששם מדובר באדם שהוא עצמו מחוייב ברכה זו וכאן זה עבור אדם אחר, אבל עד כמה שיש דין ערבות לא נראה לחלק.
אמנם עצם הנדון אם יש ערבות לנשים, ואם אדם שכבר יצא ידי חובת קידוש יכול לעשות קידוש לאשה שלא שמעה קידוש הוא מחלוקת בין הפוסקים, ואף שלמעשה העיקר להלכה שמועיל ויש דין ערבות, עדיף לכתחילה לא להכנס למחלוקת וכן שהיא עצמה תקדש, יש ללמד אותה שחובת השתייה היא רק מלוא לוגמיו ולא רביעית, ומלוא לוגמיו לפי שיטת רבי חיים נאה שלמנהג הספרדים זה ודאי השיעור העיקרי, הוא בסך הכל 45 סמ"ק, שבערך רבע כוס חד פעמית מצויה, זה ממש מעט…
כמו כן לגבי הלילה שלא יכלה לאכול, אינני יודע את מצבה הרפואי ומקווה ששלומה טוב, אבל בשביל מצות סעודת שבת ומצות קידוש במקום סעודה מספיק לאכול כזית, שזה בסך הכל חצי פרוסת לחם, או נניח גודל של מעט יותר מקופסת גפרורים מצויה, ובשביל כמות כה מועטת של פת כדאי להתאמץ לאכול זה כמה נגיסות קלות של לחם…
מקורות:
על הנושא של ערבות לנשים בקידוש:
ראה דגול מרבבה (או"ח סי' רעא), דכיון שהבעל יצא ידי חובתו מדאורייתא בקידוש שבתפילה אפשר שאין האשה יוצאת בברכתו, ולפי שנשים אינן בכלל ערבות ולא נאמר בהן דין ד"יצא מוציא", וכמבואר ברא"ש (ברכות פ"ג סי' יג), ובתלמידי רבינו יונה שם (יב ע"א מדפי הרי"ף), וע"ע שו"ת מוצל מאש (ח"א סי' יב) סמא דחיי (או"ח סי' יג), חלקת יואב (ח"א סי' לו), חקרי לב (או"ח סי' מח), ושו"ת כתב סופר (או"ח סי' כט). מיהו יעויין שו"ת רעק"א (סי' ז) שחולק על דברי הדגול מרבבה בזה, ולדעתו אף נשים בכלל ערבות, ודחק לפרש כוונת הרא"ש, דכיון שנשים אינן חייבות בברכת המזון מדאורייתא נחשבות הן לענין זה כמי שאינו "בר חיובא", ולכך לא שייך בהו דין "יצא מוציא", משא"כ לענין שאר ברכות. כדבריו נראה בס' תשב"ץ קטן (סי' קעו), ארחות חיים (הל' מגילה אות כד) ומג"א (סי' תרצב ס"ק ה). וע"ע פמ"ג (סי' רעא משב"ז ס"ק א, סי' תפט משב"ז ס"ק ב, סי' תרפט א"א ס"ק ד, ופתיחה כוללת ח"ב אות טז), שו"ת חת"ס (או"ח סי' כא, שהורה שיכוון כל אחד שלא לצאת ידי חובה באמירת הקידוש בעת התפילה, שאל"כ אפשר שלא יוכל להוציא את אשתו ידי חובתה), שו"ת בית שערים (יו"ד סי' רכ), שו"ת אבני נזר (או"ח סי' תלט, יו"ד סי' שכג), ושו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' פז, עיי"ש שכתב, דראוי לכל אשה שלא התפללה ערבית, שתאמר את מילות הקידוש בלחש יחד עם הבעל.
