שאלה:
האם אני מחויבת לכסות את ראשי לאחר החתונה? אם אני לא מעוניינת בכך אני חוטאת? קשה לי הרבה דברים בנושא דת ולפני חתונה הכל פתאום מקבל משמעות.. במה מתבטאת הדת שלי? למה אני אדישה לכל זה? מה עושים?
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את שאלתך שמבטאת כאב רב, את בעצם מביעה תחושה שמזכירה לי בדיחה ידועה [תסלחי לי ששאלה כה חשובה אני מתחיל בבדיחה, אבל זה ממחיש…].
שאלו פעם יהודי, "תגיד לי, חשבת היום על הקדוש ברוך הוא"? השיב אותו אדם: "מתי היה לי זמן לחשוב עליו? קמתי בבוקר מיד נטלתי ידים הנחתי תפילין רצתי לבית הכנסת לתפילה, אחר כך שיעורי תורה עד הצהריים, אחר כך שוב מנחה, לימוד תורה ערבית, ואז אני עייף קריאת שמע ולישון, מתי אמצא זמן לזכור אותו?". עד כאן הבדיחה. אבל זה לא מצחיק… בשגרת החיים אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עסוקים המון במצוות ותפילות, אבל בלי שום רגש ובלי לזכור "הלו, אתה מדבר כאן עם בורא עולם! אתה יודע איזו זכות יש לך?! מי אתה בכלל, ואתה מדבר עם מלך מלכי המלכים, הבורא, והוא חושב עליך, אוהב אותך, עומד כנגדך, מתייחס אליך…". הרגש קהה ככל שאנחנו עושים את הדברים מתוך הרגל ולא נותנים לב להבין ולהרגיש את המשמעות של העשייה שלנו. אנחנו חייבים לעצור רגע, כל יום, למצוא זמן להתרכז בעבודה שלנו, לשאול את עצמנו שאלות, להכנס לתחושות, לנסות להרגיש מה אנחנו עושים, לעמת את הרגשות שלנו עם ההבנה והעשייה שלנו. רבי נחמן מברסלב המליץ על התבודדות יומיומית שאז אדם נכנס לחשיבה הזו עם עצמו ומול נשמתו, ורק אם נשקיע בעצמנו קצת נגיע לרגש האמיתי הפנימי, ולסיפוק והשמחה בקיום המצוות.
שנזכה לעשות!
