זהירות בדרכים

מה שציינת לגבי ילדים לדעתי זו טעות בדגימה, כי גם מספר הילדים הוא פי כמה וכמה.. חיוב הלכתי זה רק אם המקום מוגדר באופן מובהק כמקום סכנה, לא ניתן להגדיר חציית כביש ככניסה למקום סכנה. יש בהלכה מושג של ונשמרתם לעומת שומר פתאים ה', והקובע הוא מה המצב מבחינת הגדרת המקום.

על הנושא של המשקל שבין שומר פתאים ה' לבין מצות ונשמרתם יש המון מקורות, ראה את פרקי המבוא לספר שמירת הגוף והנפש, אני מעתיק לך למשל דיון שהבאנו כאן באתר לגבי עישון סיגריות, בזמן שידוע היה שיש נזק אבל לא ידוע היה עד כמה:
ז”ל האגרות משה יו”ד ח”ב סי’ מט: “הנה בדבר עישון סיגריות ודאי מכיון שיש חשש להתחלות מזה מן הראוי להזהר מזה, אבל לומר שאסור מאיסור סכנתא מכיון שדשו בה רבים כבר איתא בגמ’ בכה”ג שומר פתאים ה’ בשבת דף קכ”ט ובנדה דף ל”א ובפרט שכמה גדולי תורה מדורות שעברו ובדורנו שמעשנין, וממילא אף לאלו שמחמירין לחוש להסכנה ליכא איסור לפנ”ע בהושטת אש וגפרורים למי שמעשן”.

לעומתו כתב בשו”ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לט: נדהמתי ונבהלתי וממש רעדה אחזתני עקב הסברתו המעמיקה והבהירה, וראיותיו הרפואיות המופתיות, והוכחותיו הממשיות המעידות במאה עדים שהעישון של סיגריות כמוהו כגחלי רתמים לגוף, כי הוא מזיק בצורה חמורה ביותר לבריאות הגוף של המעשן. וכי העישון עלול ממש לקצר את החיים ח”ו, וסופר ומונה מספרים מבהילים מהסטטיסטיקה המתפרסמת מדי פעם המצביעה ומראה באצבע על התוצאות החמורות ביותר מריבוי העישון, ואשר בכנפיה – הסטניים נופלים קרבנות לרוב, והרבה יותר מעשרות אלפים ורבבות אנשים ברחבי העולם באים עליהם כחתף (כתוצאה מזה) בשטחי הגוף ואבריו השונים ובעיקר באברי הנשימה והריאות, גידולים ממאירים, וכן, נפחת – הריאות, ברוכיטיס כרונית, היזיקם ללב ולכלי הדם התכווצויות בקיבה ובמעיים, ועוד ועוד, עד כי הרופאים גזרו אומר כי העישון הוא הקוטל הראשון של האנושות.

לאור זה נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר חז”ל בכמה מקומות על מנהג עולם במקום שיש לחוש לסכנה, שפסקו פסקם ואמרו: והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה’. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר, ואדרבא ראו שרבים וכן שלימים עברו ולא ניזוקו (עיין לדוגמא במסכת יבמות ד’ י”ב ע”ב ודף ע”ב ע”א וכן בע”ז דף ל’ ע”ב), אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה. ואני קורא כעת דו”ח ממשלתי אמריקאי, ומטעם הרופא האמריקאי הראשי שהתפרסם דוקא השבוע בכ”ע =בכתב עת= האומרת יותר ממאה אלף אמריקיים ימותו השנה מסרטן בגלל שעישנו סיגריות וכן כי עישון סיגריות הוא כיום הגורם העיקרי לתמותה ממחלת הסרטן בארה”ב ושאין פעולה בה יכול אדם לנקוט על מנת להוריד את סכנת הסרטן בצורה יותר אפקטיבית (השפעתית) מאשר הפסקת העישון. אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה’.

(ב) על כן צדק כבו’ במאמרו שאדרבא על כגון דא יש להחיל פסקו של הרמב”ם בפ”ד מהל’ דיעות ה”א שפוסק ואומר: דהואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא וכו’ לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף.

ולא עוד אלא שיש להחיל על זה גם פסקו של הרמב”ם (בפי”א מה’ רוצח ושמירת נפש ה”ה) שפוסק וז”ל: הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהן ואומר הרני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך מכין אותו מכת מרדות עכ”ל. זאת אומרת שמוטל גם על אחרים להניע אותו מכך בכל האמצעים שבידיהם.

וכדברי רמב”ם אלה נפסק להלכה גם בשו”ע חו”מ סי’ תכ”ז סעי’ ט’ [והמעניין שהוא הסעיף האחרון המסיים דיני חו”מ] וז”ל: כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואמר הרני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך מכין אוותו מכת מרדות, והנזהר מהם תבוא עליו ברכת טוב עכ”ל. והבאר הגולה שם בסק”ס מסתפק אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, אבל הלבוש בחו”מ שם פשיטא ליה שהוא מדאורייתא, ומסיים בלשון: מכין אותו מכת מרדות שהרי עבר על איסור דאורייתא דכתיב השמר לך ושמור נפשך וגומר [אלא דמפשטות דברי הרמב”ם הנ”ל שמתחיל את ההלכה הזאת בלשון: הרבה דברים אסרו חכמים וכו’ משמע דס”ל דהאיסור הוא מדרבנן, ואכמ”ל]. בהמשך דבריו הוסיף שם להוכיח כן מדברי החפץ חיים והוסיף: וד”ק של הח”ח זצ”ל הנאמרים בהגבלה על אדם חלוש כפי שגזרו הרופאים שבזמנם עוד בטרם שנתגלה היקף היזיקו, כהיום הזה שנתגלה בהתו של העישון במלוא חריפות – רעלו ונראו בעליל עצומי הרוגיו וריבוי חלליו, חלים המה איפוא על כל בני האדם, הגם שלא נראים חלושי כח, והחובה על כל או”א =אחד ואחד= לחוש ולחוס על נפשו לפן יתבע לבסוף לדין על זה אם על ידי העישון יגרעו עי”כ מכחותיו או שיפול חלילה כתוצאה מזה לידי איזה מחלה, או שיגרעו משנות חייו ח”ו, ולכן יתן אל לבו לשמור את עצמו מכל משמר המעישון ומעשנו היוצא ממנו השם מארב ומוצא קן לו בגוף האדם ומשחית כל חלקה טובה שבפנימיותו.

בשו”ת שבט הלוי חלק י סימן רצה לאחר שהאריך בענין, כתב: ולענינינו למדנו, דעל חכמי הזמן להריע ולעורר על הסכנה העצומה המונחת בעישון סיגריות וכו’ דבר שנתברר בחקירה ודרישה למעלה כל ספק שמאות אלפים מתים טרם זמנם בעישון סיגריות, וכן ידוע מאד שגורם גדול למחלה החמורה בריאות וגם בלב, ועוד הרבה כיוצא בזה, כאשר יוצא מדו”ח הרופאים מכל מדינות העולם.

ה. ע”כ ברור להלכה דאיסור גמור להתחיל בעישון בימי הבחרות וגיל צעיר, ועל ההורים ומורים ומחנכים מוטל חוב גמור ע”פ התורה למנעם מזה.

ו. כל מי שכבר הרגיל עצמו למנהג לא טוב הזה, ישתדל מאד למען עתידו לרדת מזה בהדרגה ואז טוב לו.

ז. חלילה לעשן במקומות ציבורים שגם הריח בעצמו הוא מזיק גמור כאשר נתבאר בחקירה.

ח. היות שכאמור המנהג הרע הזה הוא מזיק עצום, על העתונים מעתה לא לפרסם פרסום מודעות מסחריות עבור המעונינים לכך למען בצע כסף.

ט. לאור הדברים החמורים האמורים למעלה, כל היכול למנוע עצמו שלא לעזור למעשנים, מחויב לעשות כן עפה”ת.

כל השומע לדברינו ישכון שאנן ובוטח ויזכה להאריך ימים בשמרו על נפשו ונפש משפחתו וסביבו עפה”ת – ויזכה להבטחת תוה”ק כל המחלה וגו’ לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך – ולמען ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.
ע”ז בעה”ח למען טובת עמינו הק’ מצפה לרחמי ה’.

בשו”ת יחווה דעת חלק ה סימן לט כתב: אולם מה טוב ומה נעים להימנע מעישון סיגריות בכלל בכל ימות השנה, לאחר שנתפרסם ברבים שלפי דעת גדולי הרפואה והמדע בזמנינו, העישון מזיק ומסוכן מאוד, ועלול להביא למחלות נוראות ולסכן בריאותו של האדם. שומר נפשו ירחק ממנו. וכבר הזהירה התורה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. ושומע לנו ישכון בטח.