שאלה:
הבנתי שספרדים לא נוהגים לאכול דג וחלב למשל טונה משימורים וגבינה צהובה, וזה מחשש סכנה. אשמח להבין מה הכוונה לחשש סכנה?
שנית, אם ישנה סכנה אז איך זה שאשכנזים כן אוכלים, בהם לא מצויה הסכנה?
אני חוזר בתשובה, האם זה להלכה? זה משהו שצריך להתעקש עליו מול אישתי? (אנחנו חוזרים בתשובה וממילא מקבלים על עצמנו הנהגות שעדיין מנסים ליישם- השאלה אם זה משהו קריטי שצריך להקפיד עליו)
תודה וסליחה על האריכות בשאלתי.
תשובה:
הבית יוסף כתב בחיבורו בסי' פז, שאסור לאכול דג עם חלב לפי שסכנה יש בדבר [וכנראה כוונתו לסכנת צרעת, כמו באכילת בשר עם דג]. וכן נהגו עדות המזרח כמובא בבן איש חי פ' בהעלותך אות טו, שו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סי' י , כף החיים שם סעי' כד , ויחוה דעת ח"ו סי' מח.
אולם, הרמ"א שם דחה דבריו בחריפות, וכתב, שכנראה נתחלף לו חלב בבשר [שהרי אכילת דג עם בשר אסורה לדברי הכל ויש לכך מקורות רבים]. ולפיכך נהגו בני אשכנז להקל בדבר, כמובא בפתחי תשובה שם סי' פז. אך, יש מקהילות הונגריה שחשו בזה לדברי הבית יוסף, כמובא בס' דרכי תשובה שם.
גם לבני ספרד שנהגו להחמיר בענין זה, אין האיסור אלא לאוכלם יחד ממש, אבל בזה אחר זה מותר לאוכלם אפילו באותה ארוחה ולא צריך המתנה כלל!
להתעמת עם האשה וללחוץ אותה אף פעם לא רצוי, הכל רק בדרכי נועם ובשמחה לאט לאט.
בהצלחה.
